עם כלביא: היחלשות השקל, ההשפעה על מחיר הנפט - ומה שונה מ-7 באוקטובר?

המערכה שפרצה בין חמישי לשישי בין איראן לישראל, אמנם הייתה מפתיעה, אך נראה שהציבור נוהג מבחינה כלכלית באופן שקול ולא בפאניקה או נוקט פעולות קיצוניות.

יכול להיות שהציבור סומך יותר על המערכות הכלכליות, וייתכן כי הוא מבין שהצלחת פעולה ישראלית באיראן עשויה לייצר הזדמנויות חסרות תקדים בכלכלה הישראלית.

המסחר בשוק המט"ח אתמול הביע עלייה בסיכון בכלכלה המקומית. הדולר התחזק לרמה של 3.6 מול השקל. האירו התחזק מול השקל - והוא עומד על 4.15 לשקל. הליש"ט התחזק ל-4.88 שקלים.

יש לזכור, שמיד לאחר 7 באוקטובר זינק הדולר לרמה קרובה לארבעה שקלים, מה שיצר דאז נזילות מט"חית רגעית שחייבה את בנק ישראל לפעול.

לרגיעה היחסית בשווקים בסוף השבוע נוספה הודעה משמעותית של בנק ישראל לפיה אם תתגלה מצוקה בשווקים, הוא יזרים נזילות מט"חית לשווקים ויעשה שימוש ביתרות המט"ח הגדולות ששוב מתגלות כנכס אסטרטגי שבנק ישראל יצר בשנים האחרונות.

מעבר לכך, עם תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר הוקם מנגנון נזילות למשקיעים המוסדיים. אם יהיו פדיונות גדולים, בנק ישראל יפעיל מנגנון הלוואות (REPO) כדי לא להקריס את השווקים. די היה בהקמת המנגנון הזה כדי להרגיע את הציבור.

כרגע נראה שאין צורך במנגנון הזה, אבל בנק ישראל ערוך להפעיל אחד כזה תוך שעות - אם יהיה צורך.

נכון לסוף השבוע, לא נרשמה פאניקה בקרב מנהלי קרנות הנאמנות ולא נרשמים היצעים גדולים שהקרנות לא יכולות לספוג בלי למכור סחורה במחירי חיסול. זה נתון חשוב מאוד שמשקף יותר מכל את העובדה שהציבור הישראלי רגוע וסומוך על המערכים הכלכליים של ישראל.

אחד הנושאים המשמעותיים, שקשור גם לעולם וגם לישראל הוא מחירי הנפט. מחירי הנפט עלו בסוף השבוע בשיעור של כמעט 10 אחוזים והם עומדים על יותר מ-73 דולר לחבית.

רמת מחירים כזו היא לא טובה לאינפלציה ולא טובה לשווקים אבל היא עדיין רמה סבירה שהכלכלה המערבית יכולה להסתדר איתה. ככל שמחירי הנפט ימשיכו לעלות ולאורך זמן, הרי שתיווצר בעיה, אבל מהסוג שניתן לפתור אותה.

שמוליק קצביאן, אסטרטג השווקים של בנק דיסקונט אומר כי : "מתקפת המנע של ישראל על איראן תיצור תנודתיות ואי וודאות בתקופה הקרובה בהתאם לאופי התגובה האיראנית. יחד עם זאת חשוב להדגיש כי יש דעות שונות (אופטימיות ופסימיות) לגבי היכולת של איראן להגיב לאורך זמן באופן משמעותי ובפרט במצבה הנוכחי. יחד עם זאת דווקא מתקפה ישראלית יזומה כעת (באם תצליח) תפחית את אי הוודאות בראיה יותר ארוכת טווח ותגדיל את הסיכוי להרחבת הסכמי אברהם והמשך שינוי חיובי במאזן האסטרטגי לטובת ישראל, תוך הפחתת פרמיית הסיכון של ישראל. בסופו של דבר מצב זה יוריד את אי הוודאות בשל "תקופת ההמתנה" ואף יקטין חלק ניכר מההוצאות הביטחוניות הנדרשות כעת".

"השלכות המלחמה הפוטנציאליות בין ישראל לאיראן הן רבות ונגזרות מהתפתחותה, עוצמתה וכמה זמן תימשך", אומר רונן מנחם, אסטרטג השווקים של בנק מזרחי טפחות. היצמדות למרחבים מוגנים ופעילות של מפעלים חיוניים בלבד תצמצם את התוצר, גיוס נוסף של כוחות מילואים יקטין את כוח העבודה הזמין, ייתכן לתקופה ממושכת נוכח צורך לנקוט זהירות גם אם המלחמה תסתיים מהר, יחסית. הצטיידות של הציבור במוצרי מזון ומוצרים בסיסיים תגדיל את עודף הביקוש ואפשר שהמחירים יעלו מהר, יחסית.

"חברות תעדפנה לדחות הוצאות לא חיוניות ולא להיכנס להרחבות כושר הייצור/השקעות חדשות כל עוד המצב לא ברור. פיחות השקל עלול ליצור לחצי מחירים וכאן נשאלת השאלה מה יעשה בנק ישראל והאם ומתי ישקול להתערב בשוק המט"ח (נניח בדרך של מכירה של מט"ח מיתרות לבלימת פיחות יתר ).

"הסיכוי להורדת ריבית בנסיבות כאלו יפחת. כמו כן יש כמובן את שאלת התקציב, גידול של ההוצאות לצרכי הצטיידות והתחמשות ביטחונית, תשלומי העברה למגויסים, הוצאות אזרחיות – ביטחוניות מוגדלות ועוד, ומנגד קיטון של ההכנסות מפעילות המשק. הדבר ילחץ על הגירעון, שאומנם פוחת לאחרונה, אך עדיין מהווה 5 אחוזים מהתוצר וצריך לתת מענה גם לנושא חרבות גדעון (ככל שלוחמה זו תימשך). הדבר יצריך את המדינה לגיוסים נרחבים יותר, מה שעלול, יחד עם עלייה מתבקשת בפרמיית הסיכון של המשק, לייקר את עלות הגיוס. כמובן, בהקשר זה, יש להמתין לתגובות, שתגענה, בהמשך, מצד חברות דירוג האשראי הבינ"ל".