אחד הסממנים החזקים ביותר לכך שהבחירות מתקרבות הוא חוקים פופוליסטיים בלי היתכנות כלכלית. במהלך השנה האחרונה הגישו שלושה חברי כנסת הצעות חוק שיחייבו את הבנקים לשלם ריבית על יתרות זכות בחשבונות העו"ש. מובן שהדרג המקצועי מתנגד לחוק כזה שכן יש אלטרנטיבות לקבל ריבית על יתרות זכות מבלי לחייב את הבנקים בחקיקה לעשות זאת ומבלי להתערב במנגנון הכלכלי החשוב ביותר - תחרות.
נסביר את הדברים. באופן עקרוני יושב הרבה כסף ביתרות זכות בחשבונות הבנק שעליו הבנקים לא משלמים ריבית. אם מישהו לא צריך את הכסף הזה - שמורה לו האפשרות להפקיד את הכסף בפיקדון או להשקיע אותו בקרן כספית ואפילו לקחת סיכונים גדולים יותר שהצד השני שלהם - תשואות גבוהות יותר.
החוקים שהובאו לדיון לאישור בוועדת הכלכלה של הכנסת מדברים על כך שאדם לא צריך לעשות משהו אלא שהבנק יקבע עבורו אם הוא יצטרך את הכסף ומתי, וכך הבנק ישלם ריבית מבלי לברר את הצרכים עם הלקוח.
אם אדם מחזיק בעו"ש שלו 50 אלף שקל והוא צריך את הכסף לטיפול שיניים בעוד חודש הרי שהוא יכול להפקיד את הכסף בפיקדון לחודש ויקבל ריבית בהתאם. אם הוא לא צריך את הכסף בכלל - הוא יכול להפקיד את הכסף בפיקדון לשנה ולקבל ריבית גבוהה יותר, אבל את זה צריך להחליט הלקוח.
מאחר שהמידע הזה לא נמצא בבנק, הוא מניח באופן עקרוני שהלקוח יצטרך את הכסף בכל נקודת זמן, ואפילו בעוד שעה, ולכן אי אפשר לשלם ריבית על שעה, גם אם הלקוח בסוף לא עושה שימוש בכסף.
הצעת החוק רוצה לקבוע שהבנקים יקבעו מתי הלקוח יצטרך את הכסף, ולכן באופן תיאורטי הבנקים ישלמו ריבית יומית בלבד, מה שיגרום נזק ללקוח שכן הוא יחשוב שהוא מקבל ריבית אבל זו בפועל תהיה אפסית.
ועדת הכלכלה ומציעי החוק אף רוצים שבנק ישראל יהיה קומיסר הריביות. כלומר, הוא יחליט איזו ריבית צריך לשלם. כאן אנחנו נכנסים למערכת יחסים עסקית מורכבת שבין הבנק ללקוח ולרגולטור ולמעשה להתערבות בוטה של בנק ישראל בעולם האדישות של הלקוחות (אלה פשוט יכולים להפקיד את כספם בפיקדון בהקלקה אחת באפליקציה של הבנק) ובחוסר הוודאות שבו נמצאים הבנקים בכל הנוגע לצרכים של הלקוחות.
בנק ישראל כמובן מתנגד להיות קומיסר הריביות והוא רוצה ודורש למעשה שהמנגנון הזה ייקבע בין הבנק ללקוח כשהבנק צריך להיות הוגן - ואת ההגדרה האמורפית הזו מנסה בנק ישראל ליישב באמצעות החלטות מחייבות אבל לא בחוק שנקבע על ידי פוליטיקאים.
חבר הכנסת ינון אזולאי, שהניח הצעת חוק מוזרה כזו, אמר בוועדה כי הבנקים מציגים רווחי שיא, ואמר כי אין לו בעיה עם זה אבל לא כשזה קורה תוך ניצול המצב שהריבית מאמירה. "כשיש לנו מינוס בבנק הריבית יכולה להגיע גם ל-19% אבל מי שיש לו יתרה של עד 50 אלף שקל אין חוק שמחייב לתת לו משהו. אני לא בא להתערב ולהגיד כמה לתת, אבל חובה לתת משהו בחזרה לאזרח", אמר.
ח"כ מיכאל ביטון, שגם הוא מריח בחירות, אמר שהצעת החוק נועדה לעשות צדק והיא מידתית לנוכח העובדה שלא הצלחנו לייצר בנקאות תחרותית בישראל, ולעזור לציבור שמחזיק כ-250 מיליארד שקל בעו"ש. ח"כ אורית פרקש הכהן אמרה כי עצמאות בנק ישראל חשובה לה, ולכן הציעה להוסיף סמכות לנגיד שתאפשר לו לקבוע כללים בעניין, אך לא תחייב אותו לעשות זאת. היו"ר ביטן אמר כי צריך לעזור למי שיש לו מעט כסף בעו"ש ולא למי שמחזיק בו מאות אלפי שקלים.
עוזר המפקח על הבנקים, אלון זקן, אמר: "אנחנו מתנגדים מאוד להצעה". הדברים עוררו את כעסו של ח"כ מיכאל ביטון, שהגיב: "אל תוסיף 'מאוד' כי אז אנחנו נתנגד לכם מאוד. נעשה מלחמה. אם אתה מאוד - גם אנחנו מאוד. מספיק להגיד מתנגד". זקן השיב: "אבטל את ה'מאוד', אבל אנחנו מתנגדים לכל סוג של התערבות במחירים, זאת לא הדרך לטפל בזה. זה יכול להזיק לאנשים ולא לעזור להם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
