משרד הבריאות. צילום: אורן בן חקון

המדינה חוסכת על טיפולים לילדים – ותשלם בריבית דריבית

דוח של מכון טאוב מצא כי פערים בהשקעה בגיל הרך פוגעים בציוני התלמידים ובהשתלבותם העתידית בשוק העבודה – פגיעה שעלולה לגרור הפסדים של מיליארדי שקלים לכלכלה הלאומית

לפי מחקרו של זוכה פרס נובל לכלכלה ג'יימס הקמן – מהכלכלנים המצוטטים והמשפיעים בעולם – כל דולר שמושקע בגיל הרך עשוי להניב תשואה של 7 עד 13 דולרים. תשואה זו מתבטאת בחיסכון בהוצאות רווחה, שיפור בהישגים לימודיים, ירידה בפשיעה ועלייה בפריון העבודה.

גם בישראל דוח של מכון טאוב מצא כי פערים בהשקעה בגיל הרך פוגעים בציוני התלמידים ובהשתלבותם העתידית בשוק העבודה – פגיעה שעלולה לגרור הפסדים של מיליארדי שקלים לכלכלה הלאומית.

המשמעות של השקעה בגיל הרך מקבלת משנה תוקף כשמדובר בילדים עם עיכובים התפתחותיים. עבור ילדים אלה ההתערבות המוקדמת אינה רק המלצה – היא תנאי קריטי למימוש הפוטנציאל שלהם בעתיד.

הזנחה או דחייה בטיפול עלולה להוביל להחרפת הקשיים, לנזקים מצטברים ולצורך בתמיכות יקרות הרבה יותר בעתיד – הן לילד והן לחברה כולה.

ובכל זאת, משרד הבריאות החליט לאחרונה להפסיק את ההחזרים על טיפולים פרה־רפואיים – תחום שכולל קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, מטפלים רגשיים, פסיכולוגים לילדים ופיזיותרפיסטים. ההשלכות של החלטה זו כבדות במיוחד עבור הורים לילדים שנולדו פגים, נמצאים על הרצף האוטיסטי, או סובלים מבעיות קשב וריכוז – הורים שמבקשים לתת לילדיהם את הסיכוי הטוב ביותר להתפתח, להשתלב ולהדביק פערים.

בשלב הראשון, רוב ההורים פונים למרכזי התפתחות הילד של קופות החולים. שם מבוצע אבחון ראשוני ונבנית תוכנית טיפול אישית. אך כאן מתחילה הבעיה האמיתית: התקציב הדל, והשכר הנמוך למטפלים – שלעיתים מגיע ל־20% בלבד מהתשלום בשוק הפרטי – גורם למטפלים רבים, ובייחוד למנוסים שבהם, לנטוש את המערכת הציבורית. התוצאה – המתנה של חודשים ארוכים, לעיתים יותר משנה, עד לפגישה עם מטפל מוסמך.

הוצאות של אלפי ש'

קופות החולים אמנם מאפשרות פנייה למטפלים חיצוניים, ומציעות החזרים חלקיים – אך ההחזר הממוצע נע סביב 150 שקלים, לעומת טיפול פרטי שיכול לעלות 300 עד 500 שקלים ואף יותר. הורים רבים נאלצים לממן מכיסם טיפולים שבועיים בכמה תחומים – קלינאות תקשורת, טיפול רגשי, ריפוי בעיסוק – מה שמוביל להוצאה חודשית של אלפי שקלים. לא פעם, השיקול הכלכלי הוא זה שמכריע האם הילד יקבל את הטיפול הדרוש לו או לא.

משרד האוצר, צילום: אורן בן חקון

נשאלת השאלה: האם קיצוץ בהחזרים על טיפולים פרא־רפואיים לילדים באמת משרת מטרה כלכלית?

קובעי המדיניות חייבים להבין: כל שקל שלא מושקע כיום בילד שזקוק לעזרה יעלה עשרות שקלים מחר למערכת הבריאות, לרווחה ולמשק כולו. זו לא רק שאלה של חמלה – זו שאלה של תבונה כלכלית בסיסית.

מי שחוסך עכשיו – ישלם ביוקר בעתיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...