נגיד בנק ישראל: שילוב חרדים בשוק העבודה זה היעד האסטרטגי של ישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר הלילה (בין ראשון לשני) בכנס של העיתון "בשבע" בניו יורק כי האתגר הגדול של הכלכלה הישראלית הוא שילוב חרדים בשוק העבודה. בהתבטאות ראשונה על מדד המחירים לצרכן, אמר ירון, שצריך להיות זהירים ולתת את הפרשנות הנכונה למדד.

"בלי פתרון למחסור בעובדים – לא נעמוד ביעדי הצמיחה. הסקטור החרדי, שהנתח שלו גדל, לא משתלב מספיק בשוק העבודה. יש לספק לו את הכלים שיאפשרו לו להצטרף לכלכלה המודרנית. ככל שנתמודד עם האתגרים האלה מוקדם יותר – כך ייטב.”

ירון הוסיף כי, מדובר באתגר אסטרטגי עבור כלכלת ישראל, והוא משולב עם מחסור כללי בכוח אדם שמכביד על מנועי הצמיחה במשק. “הסיבה שאנחנו לא עומדים בפוטנציאל הצמיחה שלנו היא המחסור בכוח אדם – והדוגמה הבולטת היא ענף הבנייה.”

עוד אמר ירון: “הכלכלה הישראלית מאוד חזקה, זאת לצד האתגרים הרבים. ישראל צמצמה את החוב הלאומי שלה מאז מגפת הקורונה – היינו נער הפוסטר של העולם, מופת להתאוששות, ואז הגיע השביעי באוקטובר”.

בהתייחס לתחזיות הצמיחה ציין כי “אנחנו משערים שהמשק יצמח בכ־3% עד 5% בשנה הקרובה, למרות המלחמה ומשבר המחירים העולמי. יש עוד מה לשפר, אבל החדשות הטובות הן שאנחנו במסלול של צמיחה”.

בשבוע שעבר התפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל והוא זינק ב-1.1%, כפול מהתחזיות המוקדמות. בהתבטאות ראשונה על הזינוק באינפלציה אמר הנגיד, כי רכיב מרכזי בעלייה זו הוא מחירי הטיסות. “האינפלציה עלתה ל־3.6, אך רכיב מרכזי בעלייה הזו זה מחירי הטיסות — וצריך לקחת את זה בחשבון. עלינו להיות הרבה יותר זהירים כי האינפלציה עלתה בהשוואה לעולם”. לדבריו, יש לנקוט זהירות בפרשנות המדד ולהתמקד ברכיבים האמיתיים של יוקר המחיה

על עלות המלחמה אמר ירון: “זה הפיל שבחדר — מצד אחד נדרשת אחריות פיסקאלית כדי לשמור על מסגרת התוצר, מצד שני עומסים כבדים של ביטחון, חינוך וחברה. צריך לתת קרדיט לממשלה – יחס החוב־תוצר נותר מתון יחסית, וב־2026 הוא יתמתן עוד יותר. זהו מסר חשוב מאוד לשוק ההון ולחברות דירוג האשראי”.

ירון הוסיף כי שוק ההון הישראלי התגלה כיציב: “בשמונה באוקטובר קיבלנו החלטה לפתוח את המסחר — וזו הייתה החלטה נכונה. מאז הפסקת האש עם לבנון, הבורסה צמצמה פערים מול מדדי העולם, ובראשם ה־S&P”.

בסיום התייחס לתעשיית ההייטק ואמר: “ההייטק הישראלי כיום מבוסס יותר על סייבר וחברות ביטחוניות – ולכן הוא חזק בהרבה ממה שהיה בזמן משבר הדוט קום”.