קשה לנהל שיחה קולחת היום מבלי להזכיר לפחות פעם אחת את עולמות הבינה המלאכותית, ובצדק – מדובר במהפכה של ממש בכל תחום בחיים המודרניים. לקראת כנס "אלי הורביץ" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ערך המכון סקר עומק שמלמד עד כמה חדרה הבינה המלאכותית לחיי היום יום שלנו.
צמיחה כלכלית מואצת: קפיצה של 21% בשימוש בטכנולוגיות AI תוך שנה
הנתונים הכלכליים מרשימים: 65% מהציבור הישראלי עושה כיום שימוש בכלי בינה מלאכותית בעבודה, עלייה דרמטית של 21% לעומת 44% בלבד בשנה שעברה. מדובר בקפיצה משמעותית שמצביעה על מהפכה טכנולוגית בשוק העבודה המקומי, עם השלכות מרחיקות לכת על הפריון והתחרותיות של המשק הישראלי. מחצית מהמשיבים דיווחו על שימוש מועט עד בינוני, ורק 14% מדווחים על שימוש בתדירות גבוהה - נתון המצביע על פוטנציאל צמיחה משמעותי נוסף בשוק הישראלי.
מעניין לציין כי מבחינה מגדרית, אין הבדל כלכלי משמעותי בין נשים וגברים בשימוש בכלי AI - שוויון שעשוי לתרום לצמצום פערי שכר מגדריים עתידיים. עורכי המחקר, דפנה אבירם-ניצן ומרקו שבסון, מסבירים כי הזינוק בשיעור המשתמשים מהווה הזדמנות כלכלית אדירה למשק, אך מזהירים שהעובדה שרק 14% עושים בכלים שימוש אינטנסיבי מעידה על ניצול חלקי בלבד של הפוטנציאל הכלכלי הטמון בטכנולוגיות אלו.
אי-שוויון דיגיטלי: פערים כלכליים בולטים בכלכלה החדשה
הסקר חושף פערים כלכליים מדאיגים בחברה הישראלית, שעלולים להעמיק את אי-השוויון בעידן הדיגיטלי: רק 7% מהמגזר הערבי בישראל עושים שימוש נרחב בכלי בינה מלאכותית, לעומת 15% בקרב היהודים - פער שמשקף הבדלים בגישה להזדמנויות תעסוקה איכותיות בכלכלת ההייטק.
פער משמעותי במיוחד הוא הפער הכלכלי המתגלה ברמות השכר - 58% מהמשתכרים מתחת להכנסה החציונית מדווחים על שימוש בכלי בינה מלאכותית, לעומת 69% מאלה שמשתכרים מעל השכר החציוני. נתון זה מדגיש כיצד עובדים בשכר גבוה יותר נהנים מגישה מוגברת לטכנולוגיות מתקדמות, מה שעשוי להגדיל את פערי השכר בעתיד.
המחקר מזהה גם הבדליי גילאיים משמעותיים שישפיעו על שוק העבודה העתידי: רק 21% בקבוצת הגיל 18-34 דיווחו שאינם עושים שימוש בכלי בינה מלאכותית, לעומת 36% בקרב בני 35-54. מגמה זו מרמזת על פוטנציאל לפערי פריון בין-דוריים בשוק העבודה העתידי, עם יתרון כלכלי ברור לדור הצעיר.
תחזית שוק העבודה: 54% אינם חוששים מאובדן פרנסה
בניגוד לתחזיות הקודרות על השפעת האוטומציה על שוק העבודה, 54% מהציבור הישראלי אינם חוששים שהבינה המלאכותית תחליף אותם בעבודה. נתון זה מעיד על אופטימיות בשוק העבודה הישראלי ואמונה ביכולת להסתגל לשינויים טכנולוגיים.
עם זאת, הפערים הכלכליים והחברתיים ניכרים גם כאן: כשני שליש מערביי ישראל חוששים שהבינה המלאכותית תחליף אותם בעבודה, לעומת 42% מהיהודים - פער שמשקף הבדלים במידת הביטחון התעסוקתי ובסוג המשרות שכל קבוצה מחזיקה. תחושת החשש גם עולה בקרב עובדים מבוגרים יותר, מה שמרמז על צורך בתוכניות הסבה מקצועית ממוקדות לאוכלוסיות בסיכון גבוה לאוטומציה.
תחרות גלובלית: ישראל מאבדת את היתרון הכלכלי העולמי בתחום ה-AI
על רקע השקעות הענק של בכירי עמק הסיליקון והקמת "אזור AI" בסעודיה בהיקף של מיליארדי דולרים, עולה חשש כלכלי אסטרטגי: האם ישראל מאבדת את היתרון התחרותי שלה בשוק הטכנולוגיה העולמי? מעקב אחר דירוגה של ישראל במדדים הכלכליים הבינלאומיים בתחום הבינה המלאכותית מציג תמונה מדאיגה למשק: מתוך ארבעה מדדים בינלאומיים מובילים, רק באחד מהם נמצאת ישראל במקום התשיעי בעולם, ובשאר היא מדורגת במקום ה-16.
נסיגה בדירוג העולמי עלולה להשפיע ישירות על יכולת המשיכה של השקעות זרות, על הצמיחה הכלכלית ועל מעמדה של ישראל כמוקד חדשנות עולמי. נקודות החולשה של ישראל, כפי שעולות מדוחות הדירוג הבינלאומיים, מדגישות במיוחד פערים בהון האנושי המיומן - נקודת מפתח לצמיחה כלכלית בעידן הדיגיטלי.
אסטרטגיה כלכלית לאומית: השקעות ותשתיות נדרשות
הדוחות מציגים מפת דרכים כלכלית ברורה: על ישראל להגדיל באופן משמעותי את התקציבים להכשרת הון אנושי בתחומי ה-AI, להגדיל את מספר בוגרי תארים מתקדמים בתחום, ולקדם שיתופי פעולה אסטרטגיים בין אקדמיה לתעשייה. ללא השקעה ממוקדת זו, המשק הישראלי עלול לאבד את היתרון התחרותי שלו בכלכלה הגלובלית.
המלצות הדוחות כוללות צעדים כלכליים מיידיים: פרסום אסטרטגיה ממשלתית מקיפה עם תקציב ייעודי, לוחות זמנים ומדדי ביצוע כלכליים; הגדלה משמעותית של התקציב הציבורי לתמיכה ב-AI במגזר הציבורי והפרטי; והשקעה בתשתיות לאומיות קריטיות.
בפרט, נדרשת השקעה כלכלית מאסיבית בהקמת מרכזי מחשוב-על לאומיים (Data Centers), בפיתוח תעשיית מוליכים למחצה מקומית ובשיפור תשתיות אינטרנט ותקשורת בפריפריה - צעדים שיבטיחו שהפירות הכלכליים של מהפכת הבינה המלאכותית יתחלקו באופן שוויוני יותר במשק הישראלי.
דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומנהלת כנס אלי הורביץ: "חוזרת ונשאלת השאלה האם סעודיה בדרך להפוך למעצמת ה־AI הגדולה במזרח התיכון, והאם ישראל מאבדת את הבכורה כ- Start up Nation המובילה העולם? מעקב אחר דירוגה של ישראל במדדים הבינלאומיים בתחום הבינה המלאכותית, מציג תמונה מדאיגה ביותר, המאשש את החשש שיראל אכן מפגרת אחר העולם ואם לא תתעורר עלולה לאבד את מעמדה כמובילה בתחום החדשנות הטכנולוגית.
"נקודות החולשה של ישראל, כפי שעולים מדוחות הדירוג הבינלאומיים, עולים בקנה אחד עם מסקנות דוח זה שאנו מפרסמים כעת, כאשר בעוד הדוח שלנו מתמקד בהיבטים של היערכות בתחומי ההון האנושי, הרי שדוחות הדירוג הבינלאומיים מציגים תמונה רחבה אף יותר. הדוחות חושפים כי ישראל מפגרת אחר המדינות המתקדמות בעולם בתחום הבינה המלאכותית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו