אחד הדיונים המוזרים יותר בתקיים היום (שלישי) בוועדת הכלכלה של הכנסת. באופן עקרוני מדובר בדיון על "חוק הרייטינג" ולפני שנסביר מדוע החוק הזה מוזר נספר על מה מדובר. באופן עקרוני מי שמודד את הרייטינג של ערוצי הטלוויזיה השונים זו ועדת המדרוג על פי מודלים מוסכמים על המפרסמים וגופי השידור.
עכשיו צריך לזכור, מהם הנתונים המוסכמים על כולם. ועדת המדרוג מודדת את הרייטינג באמצעות שיטת הפיפל מיטר שזו השיטה שמקובלת בכל העולם. בסיס המדידה דומה לזה של קבוצת מיקוד שאמורה להיות מדגם מייצג של האוכלוסיה בישראל שניתוח העדפות הצפייה של קבוצת המדגם מבוסס על עקרונות מדעיים של ניתוח והערכה ססטיסטית, נושא מוכר וידוע במדע.
על הוועדה למדרוג יש ביקורת, בראש ובראשונה על כך שקבוצת המדגם שאמורה לייצג את האוכלוסיה בישראל שהיא קטנה מידי ולכן הנתונים שמתקבלים אינם מתוקפים דיו. ניתן להניח שמחלוקת על גודל קבוצת המדגם היא מחלוקת שאפשר ליישב באמצעים מדעיים נוספים כשברור לכולם שלהגדלת קבוצת המדגם ושיפור המודל הסטטיסטי יש משמעות כספית.
נמשיך, באופן עקרוני כל ערוצי הטלוויזיה, המפיקים והתוכניות השונות מעוניינות למשוך צופים, וכמה שיותר - יותר טוב כי המשמעות אחת היא - יותר רייטינג שווה יותר מכסף מהמפרסמים כשגם הם בתורם, רוצים מקסימום מידע כדי להטות את תקציבי הפרסום שלהם בהתאם. כך למשל תוכנית עם רייטינג גבוה, ניתן להניח שיותר מפרסמים ירצו להפרסם בה ומכיוון שזמן הפרסומות מוגבל, המחיר יעלה וכן הלאה.
הצעת חוק (שטרם הפכה לתזכיר חוק כתוב) מדברת על שינוי דרמטי של נושא מדידת הרייטינג. לא עוד מודל סטטיסטי, קבוצת מדגם מייצג, ניתוח מדעי וכן הלאה. אלא שלכל תוכנית וכל ערוץ תוצד חלונית קטנה ושם יוצג מספר הצופים באותה נקודת זמן וכך ימדד הרייטינג.
בדיון היום בוועדת הכלכלה לקחו חלק נציגי הערוצים הגדולים, נציגי המפרסמים, נציגי ועדת המדרוג, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, שמשמש גם יו"ר מועצת העיתונות וחברי כנס ממפלגות מגוונות וכאן כבר התגלעו המחלוקות.
מודי שרפסקי, מנהל הרגולציה ב-yes אחת הפלטפורמות המרכזיות בישראל אמר: ״כל נושא הרייטינג הוא תחום מקצועי ומדעי. יש מדגם. יודעים מי מאחורי המדגם. המערכת יודעת מי צופה, כמה צופה. מה שמכונה 'נתוני האמת' זה לא באמת נתוני אמת אלא נתוני צריכה, נתוני שימוש.
"מה שאני יודע זה שהממיר היה פתוח בשעה מסוימת וזהו. לא יודע אם מישהו צפה, מי צפה. זה כמו מד מים. הרבה אנשים משאירים את הממיר פתוח. זה לא נותן שום דבר וגם אין לי נתונים דמוגרפיים.
"אני לא יודע אצל הלקוחות שלי לא מגדר, לא מעמד סוציואקונומי, שום דבר. בנוסף הנתונים האלה הם עניין מסחרי שלי, אני לא מוכר אותם, הם משמשים אותי למשאים ומתנים שלי מול בעלי ערוצים. אין שום הצדקה לכפות עליי להוציא את זה החוצה, לא למדינה ולא לוועדת המדרוג. אין סיבה שאתן את הנתונים שלי לגופים שאני ביחסים מסחריים איתם. זו פגיעה שהנזק שלה עולה על התועלת".
שרפסקי, בסייפא של דבריו אזהיר: "אלה נתונים גולמיים. אפשר לעשות עליהם הרבה מניפולציות. למשל יוצאת קריאה ברשתות - כולם לפתוח את הממירים על ערוץ 12 או 13 או 14 ואז רואים פיק גבוה. מאד קל לעשות את ההטיות האלה".
מעבר לנושא התיקוף המדעי, עלתה לדיון סוגיה נוספת, ומעניינת לא פחות. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, שמשמש נזכיר, נשיא מועצת העיתונות אמר: "בכל המדינות הדמוקרטיות אין חוק שמסדיר את הנושא הזה. יש חוק כזה ברוסיה ולמיטב ידיעתי היה בפולין לפני השלטון החדש שעלה.
"אז בהחלט יש מקום להתאמות לטכנולוגיות וכן הלאה אבל אין מקום להסדיר את זה בחוק. ככל שיש חוק ויש התערבות של שר, זה ממש לא חוקתי. ומה שנשכח פה זה נושא הגנת הפרטיות. זו זכות קונסטיטוציונית. כאן יש כניסה לרשות היחיד - כניסה לטלוויזיה שלו או למה שהוא עושה בפלאפון. עד היום זה עבד לא רע בסיכומים בין כל הגורמים המעורבים, כמו בכל יתר המדינות הדמוקרטיות".
שחר תורג'מן, נשיא אגוד לשכות המסחר שמאגד את כל המפרסמים הגדולים בישראל, אמר לביטן: "נראה לך שהתאגידים הגדולים פראיירים? זה המדד שלנו, למה אתם מתערבים לנו? מה פתאום רגולציה נכנסת למגרש העסקי? למה? אנחנו שמים מיליארד וחצי שקל בשנה. אנחנו אנשים רציניים. נראה לך שאני פראייר? יש לי קצת ניסיון. 20 שנה בפרסום. תסמוך עלינו.
תחליטו פה (בוועדה) מה שאתם רוצים. אנחנו המשלמים. מצדי תחליט שסנטימטר זה מטר. אם אתה תקבע לי פרמטרים שהם לא רלוונטים, מעניין את הסבתא שלי, אני לא אשקיע. אתה תחליט בשבילי איפה להשקיע?
"המסחר והשירותים משקיעים את מרבית הכסף. אתם רוצים לקבוע גם מי יהיה השופט וגם מה תהיה התוצאה ואם לא אז תשרפו את המועדון. לא צריך עוד גוף מפקח. מי אמר שיש משבר אמון? מי לא מאמין? אני מאמין".
או אז, החל השיח הבא: יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן: "עם כל הכבוד למפרסמים, יש עוד אינטרסים למדינה. יש גבול לטענות שלכם". חה"כ שלי מירון (יד עתיד) אמרה: "אני מגינה על משהו בסיסי בדמוקרטיה הישראלית ולכן אני פה. אני רואה ששרים אומרים שמאיימים עליהם ומנסים להתערב להם בחקיקות - אני רוצה לקוות שחוקים ודיונים שעברו פה בוועדה לא קשורים לעיתונאים מערוצים לא לגיטימיים, כי אני רואה מי מתעסק בזה ולמי איכפת מהרייטינג מאד.
"ראיתי שהעיתונאי ברדוגו דיבר בראיון על חוק הרייטינג והתעניין מאד מתי יהיה דיון בוועדה והאם היא תקדם את החוק. אלה שאלות קשות. תפקידי להגן על אזרחי ישראל ולחשוף שחיתויות". חה"כ ביטן השיב: "זה נכון שערוץ 14 מתעניין בחוק הרייטינג. גם בפטריוטים התייחסו לזה כמה פעמים. הם טוענים שהרייטינג שנקבע לערוץ 14 הוא לא נכון".
חה"כ מירון: "בגלל זה אנחנו פה ויש פה הצעת חוק פרטית של ח"כ שלא מבין בזה כלום והלך 'ללמוד את הנושא'. השר קרעי ישב בוועדת כלכלה ואמר בפה מלא מה כוונותיו ואיך הוא משתמש בח"כים להעביר חקיקה שהוא לא מצליח להעביר. מי קבע שיש בעיה עם הרייטינג? ערוץ 14? הם המדד שלנו?". ביטן ענה לטענה זו: ""גם להם יש זכות להתלונן, עם כל הכבוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו