אחד האירועים הגדולים בכלכלה הישראלית יקרה בעוד 5 שנים ואנחנו מדברים על כך שבשנת 2030 יפוג הזיכיון לכרות משאבי טבע מים המלח. מאחר וכולם מבינים שצריך לאזן בין צררכי הכלכלה ושמירה על פלא הטבע - ים המלח ועל איכות הסביבה בסביבות יפם המלח, ניתן היה להניח שכל משרדי הממשלה היו ערוכים (או לפחות נערכים) לאירוע הגדול הזה כשמדרד האוצר אמור לתכלל את האירוע ולאזן בין הצרכים השונים.
הוועדה לביקורת המדינה בראשות חה"כ מיקי לוי קיימה היום דיון בנושא דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בנושא "ניהול זיכיון ים המלח והפיקוח עליו - היבטים בתחומי הסביבה והמקרקעין", בדיון שאמור להיות קדימון למה שמחכה לכולם בעוד 5 שנים.
בדיון נחשפו מחדלים בפיקוח הממשלתי על זיכיון ים המלח, אובדן הכנסות של מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה, ונזקים סביבתיים מתמשכים. הדוח חשף שורה של ליקויים בפיקוח על זיכיון ים המלח, הכוללים בין היתר דליפות מזהמות, אי שיקום אתרי כרייה ודמי חכירה לא עדכניים. עוד עולה מהביקורת כי אין מעקב סדור של משרדי הממשלה הרלוונטיים אחר תנאים סביבתיים, טיפול בשפכים ובמפגעים אחרים.
בדו"ח נמצא כי משרד האנרגיה ורשות מקרקעי ישראל לא דרשו מהחברות לשלם בגין החומרים שהחברה כורה בשטח הזיכיון, דבר שהביא לאובדן הכנסות משמעותי למדינה. "אנחנו מדברים על סכום אשר היה יכול להיכנס לקופת המדינה ביותר מעשרות או מיליוני שקלים", אמר יו"ר הוועדה בפתח הדיון.
עוד עלה מהדיון כי המשרד להגנת הסביבה נמנע מלגבות בין 90-135 מיליון שקל בגין היטלי הטמנה.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי "אלו סכומים ששייכים לציבור. אנחנו חייבים תשובה מדוע בשנה של קיצוץ תקציבי אתם לא פועלים לגבות את הסכומים הללו. ים המלח והמשאבים שייכים לציבור הישראלי כולו ולא לחברה כזאת או אחרת - חובתנו לוודא שהטעויות היקרות לא יחזרו שוב. אנחנו עומדי בפני זיכיונות חדשים בעוד כ 5 שנים. זוהי חובתנו לוודא כי הטעויות לא תחזרונה על עצמן וכי הלקחים הופקו ועל כן הוועידה תתכנס שוב בנוכחות מנכ"ל רמ"י ולא תרפה מהנושא".
עו"ד אסי קליין בן נעים, קשרי ממשל ורגולציה בכי"ל: "מפעלי ים המלח היא אחת מהחברות המפוקחות ביותר בישראל, כאשר אין היבט סביבתי שאינו מפוקח או לא נדרש לרישיונות. נציגי המשרדים שבו ואישרו שהחברה עומדת בכל המחויבויות המוטלות עליה ופועלת על פי דין. כל שחקן עתידי יבחן את כדאיות המכרז וישקול בהתאם את ההשתתפות בו".
עכשיו צריך להבין את האירוע ואת הגודל שלו. הזיכיון לכריית משאבי טבע מים המלח הוא מגה אירוע גם בשל ההיקפים הכספיים שלו אבל מעבר לזה בצורך לאזן בין מיקסום ההכנסות למדינה לשמירה על איכות הסביבה. צריך להבין, ככל שהתנאים במכרז על ים המלח יהיו ברורים וקשיחים, כל חברה שתיגש למכרז תדע את התנאים שלו ותיישר איתם קו. גם המדינה תדע יותר טוב את כללי המשחק כך שניתן יהיה לאכוף חריגות, ככל שיהיו כאלה.
באופן טבעי מכרז בסדר גודל כזה דורש שנים של הערכות וכשהדיון בוועדה לביקורת המדינה חושף כשלים באכיפת חוקים על הזכיינים היום, הרי שמיותר להניח מה יקרה בעוד 5 שנים ומעבר לזה, האינטרס של כולם לרבות החברות שיתמודדו במכרז, שכללי המשחק יהיו ברורים ומוגדרים מראש, זה גם ימקסם את ההכנסות למדינה וגם יעשה טוב לסביבת ים המלח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו