דוח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) בנוגע להתנהלות משרד האוצר חושף מספר פגמים מהותיים, בין היתר בנושא קרנות ההון החוסות תחת המשרד.
תחת משרד האוצר קיימות קרנות בשווי של כ-44 מיליארד שקלים. אנגלמן אומר כי הדיווח אודותיהן אינו מסודר ואחיד, מה שמקשה על המעקב אחריהן ולשקף לציבור את המידע עליהן באופן נאות לציבור.
יש לציין כי הדוח מתייחס לשנת 2023, ומבקר חוסר במידע ודוחות שלא הוגשו. יש להניח שחלק מאי-הסדרים נובעים מהמלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, וכללה כאוס וגיוס מאות אלפי מילואים. אך עם זאת, הנתונים מצביעים על אי-סדרים שמושרשים עמוק הרבה יותר במערכת - והחלו זמן רב לפני "חרבות ברזל".
המדינה מקימה קרנות הון עבור מטרות מסויימות. אמנם הן, לפחות בחלקן, לא מופיעות בתקציב, אך הן נחשבות ככסף ציבורי, שצריך להירשם במדויק, יחד עם היקפן הכספי, מקורן וייעודן. כמו כן, יש לדווח על הקרנות לציבור כחלק מהדוחות הכספיים של המדינה.
אנגלמן חושף כי אגף התקציבים אינו מחזיק ברשימה ובהמספרן והיקפן של הקרנות התקציביות, אף שחלקן הוקמו כתוצאה מחקיקה של חוק מתאים. החשב הכללי מחזיק ברשימה של 54 קרנות הון חוץ-תקציביות ופיקדונות צד ג', ללא הבחנה ברורה ביניהם. מדובר ב-44.4 מיליארד שקל, אולם בדוחותיו הכספיים הוא מדווח על 16 קרנות הון בלבד בהיקף של כ-36 מיליארד שקל.
אנגלמן כותב כי "משתמע מכך שאין בידי משרד האוצר מידע מדויק על הקרנות התקציביות והקרנות החוץ-תקציביות. עוד נמצא כי אין בידי אגף החשב הכללי רשימה של כל קרנות ההון התקציביות, אף שהצורך ברשימה מלאה של כלל קרנות ההון עלה באגף כבר בשנת 2007 בשל הצורך לשקפן בדוחות הכספיים".
עוד מתייחס אנגלמן לבדיקת דיווחי הקרנות בשנים שקדמו לשנת 2023: "הביקורת העלתה כי בדוחות כספיים משנים שונות יש הבדלים באופן הדיווח על קרנות הון. הבדלים אלה יוצרים אי-סדר באופן הדיווח ומביאים לפגיעה בשקיפות הצגת הנתונים על קרנות ההון לקוראי הדוחות הכספיים. בהיעדר תקן חשבונאי או נהלים להצגת קרנות הון באגף החשב הכללי ניתן להציגן בדרכים שונות בדוחות הכספיים. הדבר מתבטא בחוסר אחידות מבחינת מספר הקרנות והיקפן בדוחות הכספיים במהלך השנים ומוביל לפגיעה במטרת הצגתן - שיקוף מידע לציבור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו