הרחבת התמרון בעזה: הסכום שנדרש לכוחות הביטחון, וכמה מיסים נשלם?

ניתוח שבוצע על ידי גורמים כלכליים בירושלים ונסמך על ההחלטה להרחיב את המלחמה בעזה מביא הערב (שני) לנתונים האלה:עלות מימוש החלטת הקבינט להרחיב אך המלחמה תנוע בטווח של 20 עד 30 מיליארד שקל וזאת למשך שלושת החודשים הקרובים.

הערכה זו שבוצעה באוצר נסמכת על שיחות עם משרד הביטחון והצבא, בחינת הצרכים שלהם וניסיונות להתכנס לסכום סביר. על פי ההערכה זו עלות המלחמה בשלושת החודשים הקרובים, עלות שאינה כוללת הסתבכות לא בעזה ולא בגזרות אחרות תגיע לסדר גודל של 30 מיליארד שקל.

נזכיר כי עלות המלחמה הכוללת, כפי שעריכה חטיבת המחקר בבנק ישראל ועל הערכה זו בוצעו שורה של שינויים תקציבים, מדברת על עלות כוללת של 250 מיליארד שקל עד לסוף השנה כשבהערכה זו נלקחו בחשבון תרחישי עצימות משתנה של המלחמה אבל לא כניסה למשהו שדומה להחלטת הקבינט מהימים האחרונים.

גורמים כלכליים מרכזיים בירושלים אומרים שעוד לא נמצא מקור למימון השלבים של שלושת החודשים הקרובים ובטח לא עד לסוף השנה, אבל תינתן עדיפות להגדלת הגירעון ומימונו על ידי הגדלת החוב אולם לא יהיה מנוס מפתיחת התקציב והעלאות מיסים.

בשלב זה לא נעשת סימולציה שלמה של תרחיש העלאות המיסים והגדלת הגירעון אבל כשמנסים לתכלל את האירוע הרי שבשלושת החודשים הקרובים תחצה עלות המלחמה הכוללת את רמת 200 מיליארד השקלים (מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל אחרי האסון הנורא של ה-7 באוקטובר) וזה אומר שיוותרו 50 מיליארד שקל למימון המלחמה עד לסוף 2025.

התרחיש הסביר כרגע לפחות מדבר על מציאת מקור מימון ל-10 עד 20 מיליארד שקל נוספים עד לסוף השנה וזאת, שוב מבלי לקחת בחשבון הסתבכות במלחמה בחזיתות השונות וגם אם הכל יעבור בשלום, הסכום הזה אינו כולל את העלויות של קבלת האחריות האזרחית על עזה.

כך או אחרת, המישור הכלכלי אינו מבשר טובות עם הוצאת 60 אלף צווי השמונה לחיילי המילואים.