ההצעה שהניח שר החוץ גדעון סער על שולחן הקבינט ביום חמישי האחרון הציתה ויכוח נוקב. מטרתה: לפגוע בכיסו של חמאס, שמחזיק לפי הערכות בכמיליארד דולר במזומן – מתוכם כ-80% בשטרות של 200 שקלים.
התוכנית שמציע סער מציעה שלוש אפשרויות:
1. ביטול חלק מסדרת שטר ה-200 – הגדרת מספרים סידוריים מסוימים של שטרות ה-200 שנחשדים כנמצאים בעזה כלא תקפים, זוהי ההצעה המרכזית שמציע סער
2. החלפת השטר– הנפקת שטר 200 חדש לחלוטין והוצאת הישן ממחזור
3. ביטול מוחלט של השטר– הפסקת השימוש בשטר ה-200
התנגדות לביטול חלק מהמספרים הסידוריים של שטר ה-200
במוקד ההתנגדות של בנק ישראל עומדת ההצעה המרכזית. "אנחנו פשוט לא יודעים לזהות באופן מדויק אילו שטרות נמצאים היכן," מסביר בכיר בבנק ישראל בשיחה עם "ישראל היום". "שטר מזומן עובר מיד ליד כל הזמן. זה כמו לנסות לעקוב אחרי גרגיר חול ספציפי במדבר."
בניגוד מוחלט לטענת יוזמי התוכנית, שלפיה ניתן לבטל חלק מהמספרים הסידוריים של שטר ה-200 ושבנק ישראל יכול לדעת אילו מספרים נמצאים בעזה, הבכיר שולל את הרעיון מכל וכל: "מעולם לא עקבנו אחר המספרים הסידוריים של שטרות ה-200 שנכנסו לעזה ואין לנו תיעוד כזה. אפילו אם היה תיעוד כזה בעבר, הוא לא רלוונטי היום כי השטרות מסתובבים ללא הפסקה - נכנסים לעזה, חוזרים לישראל, ולהיפך."
אותו גורם מסביר כי ביטול חלק מהמספרים הסידוריים של שטרות ה-200 מעורר קשיים בלתי עבירים: "גם אם היה לנו תיעוד של המספרים הסידוריים ותהיה אפליקציה לבדיקת תוקף השטרות, כפי שמציעים הוגי התוכנית, יווצר מצב שבו כל שטרות ה-200 ייחשבו ל'חשודים' בעיני הציבור, מה שיוביל לביטול מעשי של השימוש בהם ולפגיעה באמינות המטבע."
"זה אותו דבר כמו לבטל את השטר לחלוטין, אך בצורה לא מתוכננת ולא מבוקרת."
כך למעשה, יישום ההצעה לביטול חלק מהמספרים הסידוריים של שטר ה-200 משמעותה למעשה ביטול מוחלט של השטר - אך בצורה לא מסודרת.
מנגד, הוגי התוכנית טוענים כי בנק ישראל מחזיק במידע מדויק על המספרים הסידוריים של השטרות שהוזרמו לעזה, וכי ניתן לצמצם את ההכבדה על הציבור באמצעות אפליקציה קלה שתאפשר לציבור לבדוק בקלות את תקפות השטרות ולהחליפם בשטר אחר. לטענתם, גם אם השימוש באפליקציה יכביד מעט על הציבור, מדובר במחיר סביר שכדאי לשלם כדי לפגוע משמעותית בכלכלת חמאס.
15 שנה להחלפת שטר?
גם החלופות האחרות נתקלות בקשיים משמעותיים, לפי הבכיר. "החלפת שטר ה-200 הוא תהליך מסובך שלוקח בממוצע 15 שנה," הוא מדגיש. "הולכים לעיצוב, חקיקה, אישור השטר, ופיתוח אמצעי הזיהוי נגד זיופים."
"תקופת הספיגה" – הזמן שבו הבנק מאפשר החלפת שטרות ישנים בחדשים – עמדה בעבר על 10 שנים. "אי אפשר להודיע לכל אזרחי המדינה שהשטר שיש להם ביד אינו בתוקף יותר, לכן גם שטר ה-200 הקודם עדיין נמצא בתקופת ספיגה וקביל, חייבים לתת לציבור פרק זמן משמעותי להתארגנות."
"אין דרך לקצר משמעותית את התהליך באופן שימנע מחמאס להספיק ולהחליף את השטרות שברשותו. אי אפשר למצוא פרק זמן שיהיה מספיק ארוך עבור אזרחי ישראל להחליף את השטרות שלהם, ובו זמנית קצר מספיק כדי שחמאס לא יצליח."
היבט נוסף שמעלה הבכיר הוא העלות הכלכלית של המהלך. ביטול שטר ה-200 יחייב הנפקה מוגברת של שטרות חלופיים - לפחות שני שטרות של 100 ש"ח יידרשו להחליף כל שטר 200 ש"ח במחזור. מדובר בעלויות הנפקה כבדות למערכת הבנקאית והמשק.
"זהו תהליך ארוך ומורכב הרבה יותר ממה שנראה," מסכם הבכיר את הבעייתיות בשלוש האפשרויות שהוצעו. "קיים פער משמעותי בין הרעיון האטרקטיבי של פגיעה כלכלית בחמאס באמצעות ביטול שטר ה-200 לבין היכולת המעשית לבצע זאת."
מחלוקת בתוך בנק ישראל
למרות עמדת הנגיד, מתברר כי הדעות בבנק ישראל אינן אחידות. בכיר אחר במערכת תומך דווקא בביטול חלק מהמספרים הסידוריים של שטרות ה-200: "למרות הקשיים הטכניים, אם הנושא מספיק חשוב, בבנק ישראל יכולים למצוא את הדרך", הוא אומר ל"ישראל היום". "אנחנו במלחמה. מדובר בחיי אדם. צריך לשבור את הראש ולמצוא פתרונות – ויש פתרונות," הוסיף בנחרצות.