עם התקרב יום העצמאות, רבים מהעובדים במשק ימצאו עצמם בדילמה - האם לעבוד ביום החג ולהרוויח תוספת משמעותית לשכר, או לקחת חלק בחגיגות. אך מה בדיוק מגיע לעובדים בחג הלאומי? ואילו הפרשים קיימים בין סוגי העובדים?
מעמד משפטי: חג לאומי רשמי
יום העצמאות מוגדר בחוק כיום חג רשמי במדינת ישראל, בדומה לחגים דתיים או לשבת. מעמד זה מקנה זכויות מיוחדות לעובדים הנדרשים לעבוד ביום זה. אולם, בשונה מחגים דתיים בהם ישנן מגבלות הלכתיות על עבודה, יום העצמאות הוא חג לאומי שבו אין איסור על עבודה.
הזדמנות עסקית
מבחינה כלכלית, יום העצמאות מהווה הזדמנות עסקית לא מבוטלת עבור בתי עסק רבים. החגיגות ברחובות, המצב רוח המרומם והנכונות של הציבור להוציא כסף, הופכים את היום לכדאי במיוחד עבור עסקים בתחומי המזון, הבידור והמסחר. בעלי עסקים רבים בוחרים דווקא להישאר פתוחים ולנצל את ההזדמנות, למרות העלויות הגבוהות יותר בשכר העובדים.
תוספת שכר לעובדים: מי זכאי וכמה?
עובדים לפי שעות או ימים: תוספת של 250% על שכרם הרגיל ביום העצמאות עצמו. כלומר, אם העובד מרוויח 50 שקלים לשעה באופן רגיל, ביום העצמאות יקבל 125 שקלים לשעה.
עובדים בשכר גלובלי: תוספת של 50% על השכר היחסי ליום עבודה ביום החג. החישוב נעשה על בסיס השכר החודשי מחולק במספר ימי העבודה בחודש.
עובדי ענף השמירה והאבטחה: תוספת מופחתת של 50% בלבד על יום העבודה, זוהי חריגה מהכלל הרגיל, שנקבעה בהסדרים ענפיים מיוחדים.
ערב החג - נקודה שכדאי לשים אליה לב
ערב יום העצמאות מוגדר כיום עבודה מקוצר במשק. אולם, עובדים רבים נדרשים לעבוד גם לאחר כניסת החג. במקרה כזה, יש להבחין: עבודה בשעות שלפני כניסת החג - שכר רגיל (אך יום עבודה מקוצר). עבודה בשעות שאחרי כניסת החג - דינה כעבודה בחג עצמו, כלומר זכאות לתוספת של 250% לעובדים לפי שעות.
חשוב לציין כי על פי "הסכמות" בין העובד למעביד, ניתן לשנות את שעות העבודה בערב החג, אך לא את הזכויות הכספיות הנלוות לעבודה בחג עצמו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו