מחירי הדירות ממשיכים לטפס וממש לא עוצרים - כך עולה מהנתונים האובייקטיבים האחרונים שפרסמה הלמ"ס. בדצמבר ובינואר נרשמה עלייה חודשית של 1.2%.
לשם המחשה, נגיד שמחירה של דירה שעלתה כ־2 מיליון שקלים וחצי יהיה כיום כ־42,500 שקלים יותר. מחירי הדירות הציגו עלייה שנתית מצטברת של 7.7%. העלייה במחירי הדירות הודגמה בכל המחוזות שנסקרו על ידי הלמ"ס, לרבות במחוז תל אביב, שהציג עלייה של 1.8%. בקצב הזה, סביר בהחלט כי שנת 2025 תסתיים בעלייה של מחירי הדירות בשיעור דו־ספרתי.
נתונים אובייקטיביים אלה סותרים את עמדתו של מר ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י: "אני ממליץ לכל מי שחשבו לקנות דירה מחר בבוקר לחכות קצת. אין ספק שהקבלנים יורידו את המחירים. התאזרו בסבלנות".
חשוב לציין כי הלמ"ס גם ציינה בסקירתה האחרונה כי יש "השפעה זניחה של הטבות המימון". דהיינו, אותן הטבות מימון שהעניקו הקבלנים לרוכשי הדירות היו זניחות בתמונת המאקרו של שוק הדירות למגורים.
ולעניין ההמלצות: כפי שנגיד בנק ישראל לא ממליץ לציבור איזו מניה לקנות או איזו מניה למכור, וכשם שהמפקח על הבנקים לא ממליץ לציבור איזה מכשיר בנקאי כדאי לקנות מהבנקים או איזה מכשיר בנקאי דווקא מומלץ למכור - כך גם מוטב שפקידי ציבור אחרים שעיסוקם בתחום המקרקעין יימנעו מלהמליץ לציבור הרחב אם זהו "הזמן הנכון" לקנות דירות או למכור דירות.
זאת, משני טעמים: הראשון - כי מלכתחילה אין כוונה (ככל הנראה) לבטח את מי שיסתמכו על עצה שתתברר בעתיד כשגויה; והשני - כי אין כוונה (כפי הנראה) לפצות רטרואקטיבית את מי שהסתמכו על העצה ובדיעבד הפסידו מחמת המשך עליית מחירי הדירות.
מאידך, ממשלת ישראל דווקא קבעה כי עד לשנת 2040 יהיו חסרות במדינת ישראל 2.6 מיליון דירות. נתון זה לא מתבסס על ציפייה לגלי עלייה מחו"ל בשל התעוררות האנטישמיות בארה"ב או במדינות אירופה. נתון זה מתבסס אך ורק על הגידול והריבוי הטבעי בכל שנה של האוכלוסייה במדינת ישראל. יותר אנשים נולדים בישראל בכל שנה, יותר אנשים מתחתנים, יותר אנשים מתגרשים (ואז צריכים שתי דירות), וכולם צריכים המון דירות לגור בהן.
"קבינט דיור" יכול לתכלל הורדת ריבית, הפחתת המיסוי, תגבור עובדים, הרחבת הדיור הציבורי לשכירות וקיצור הליכים
הביקוש לדירות הוא קשיח, והוא גדול מההיצע, ולכן אין צורך להיעזר במאקרו־כלכלנים כדי להבין את משמעותו של נתון בסיסי זה. כפי שצפוף יותר בכבישים בכל בוקר - כך גם צפוף יותר בדירות.
אז אין מה לעשות? דווקא יש: הורדת הריבית שמתדלקת את העליות, הפחתת המיסוי, תגבור עובדים בענף הבנייה, הרחבת הדיור הציבורי לשכירות ארוכת טווח בפיקוח ממשלתי בכמויות של עשרות אלפי דירות בכל שנה, וקיצור הזמן לקבלת היתר בנייה בישראל, שנכון לימים אלה אורכת שנים. אבל בשביל לבצע את כל השינויים האלה, יש צורך ב"קבינט דיור" שיתכלל את עבודתן של כל זרועות משרדי הממשלה והרשויות השונות הקשורות לנדל"ן.
משבר הדיור הוא לא גזירת גורל. אפשר לפתור אותו - אבל במעשים, לא בדיבורים.
הכותב הוא עורך דין המייצג חברות בנייה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו