כאוס: במדרון החלקלק של מכסי טראמפ לאף אחד אין תשובות ומדדי הבורסות משתוללים

כאוס. זו המילה היחידה שיכולה לתאר את מה שהתרחש אתמול בשווקים הפיננסיים - לא פחות. השתלשלות האירועים היתה דרמטית: המסחר בוול-סטריט נפתח בצל הצניחה בבורסות אסיה והירידות החדות באירופה, כשבאופן טבעי המשקיעים שלחו את המדדים לירידות של יותר מ־4%. היה זה "Sell Off" קלאסי.

אולם אז התרחשו שני אירועים משמעותיים. הנשיא טראמפ, האחראי הישיר למתרחש בשווקים בימים האחרונים, פרסם ברשת החברתית שלו את המסר הבא: "אל תהיו טיפשים, תהיו חזקים. אנחנו עושים משהו גדול. אל תהיו בפאניקה". אמירה זו, בשפתו הציורית האופיינית, שידרה לשווקים שנושא המכסים אינו יוצא משליטה והנשיא "על זה". במקביל, התפרסמה ידיעה שלפיה הנשיא בוחן אפשרות לדחות את הטלת המכסים על היבוא למשך 90 יום, למעט המכסים על סין.

התוצאה היתה מיידית - מסכי המסחר האדומים התחלפו בצבע ירוק בוהק והשווקים החלו בתיקון אגרסיבי. אך השמחה היתה מוקדמת מדי. הבית הלבן מיהר להכחיש את הדיווח בטענה ש"אלה פייק ניוז", והשווקים שבו לצלול.

דקות ספורות לאחר מכן התייצבו המדדים בעליות קלות, ואז הגיעה התבטאות נוספת מטראמפ: הוא יטיל מכס נוסף של 50% על סין אם זו לא תבטל את תגובתה לסיבוב הקודם של המכסים. מדובר כבר במכסים בשיעור של יותר מ־100% - מדרון חלקלק של ממש.

אין תשובות ברורות

מנקודה זו והלאה וול-סטריט הפכה לרכבת הרים, כשהמדדים עולים ויורדים ואיש אינו מבין את פשר ההתרחשויות. כאוס טהור.

חשוב להבין את המשמעות הרחבה: טראמפ הטיל בשבוע שעבר מכסים על יבוא מכל מדינות העולם והכניס את הכלכלה העולמית לסחרור. גם אם המכסים יעודנו או יתמתנו בהמשך, הנזק כבר נגרם. המשקיעים חדלו לראות את היציבות של הכלכלה האמריקנית כמובנת מאליה ועושים "חישוב מסלול מחדש" - כיצד לייעץ ללקוחות, מה לעשות ואיך לייצר תשואות בתוך הבלגן הזה. כרגע אין תשובות ברורות - בטח לא כאלה שמישהו מוכן להסתכן ולהגיד אותן בקול רם.

במהלך סוף השבוע ניסו הבנקים הגדולים בארה"ב (ובעולם), כמו JP מורגן, להכניס קצת סדר במצב. הם כינסו את הכלכלנים שלהם, ניערו את האבק מספרי הלימוד על התיאוריות השונות בכלכלה המודרנית ופחות או יותר הצליחו לחלץ תובנות, גם אם לא מהפכניות במיוחד: המסחר העולמי צפוי להשתבש, שיבושים כאלה מייצרים אינפלציה, והאינפלציה עלולה להוביל למיתון, ושאלוהים ישמור, לכאוס.

צריך להבין, בורסות לא אוהבות כאוס, להפך. כאוס פוגע בהשקעות הציבור הרחב. כאשר מדברים על חסכונות פנסיוניים, מדובר על השקעות לטווח ארוך, עם זמן לתיקון ועלייה חוזרת, אולם עבור חלק גדול מהכספים המושקעים לטווח קצר ובינוני, המשמשים כעתודה של משקי הבית למקרי חירום - הפגיעה מיידית. מנגד, הספקולנטים דווקא נהנים מהמצב. אלה נוקטים פרקטיקות חוקיות אבל מפוקפקות, המעצימות תנודות חדות, והופכים למלכי השוק בעידן של כאוס כלכלי.

חותמת רשמית למצב

בישראל המצב חמור אף יותר. למשבר העולמי מתווסף משבר האמון העמוק בציבוריות הישראלית, המתרחש בצל המלחמה ו-59 החטופים המוחזקים עדיין בידי חמאס.

כשאלה פני הדברים, מקדם הכאוס בישראל גבוה במיוחד. הבורסה בתל אביב אמנם סגרה אתמול בעליות, אך יש להתייחס אליהן בעירבון מוגבל בשל פערי השעות מול וול-סטריט, הציפיות לבשורות מהפגישה בין נתניהו לטראמפ בנושא המכסים, והדיונים המכריעים בבג"ץ בנושאי פיטורי ראש השב"כ, היועמ"שית לממשלה והחקיקה המשפטית.

ואם היינו צריכים חותמת רשמית לבלגן, אתמול נתן נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, חותמת רשמית למצב כשהותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%, תוך שהוא משמיע אמירות ממלכתיות ואחראיות על הסיכונים הניצבים בפני הכלכלה הישראלית. אין הפתעות. הכל מוכר וידוע. כאוס.