נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הפתיע בשבוע שעבר כשהכניס את ישראל לרשימת המדינות שעליהן יוטל מכס גבוה, מה שעלול להכביד מאוד על הכלכלה המקומית. חשוב להדגיש כי ישראל היא מדינה מוטת יצוא, כאשר שליש מהייצור שלה לחו"ל נמכר לגורמים בארה"ב, בסדר גודל שנתי של 40 מיליארד דולר.
מחר (שני) ייפגש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, עם הנשיא טראמפ במטרה להפחית את המכסים האלה - ואולי אפילו לבטל אותם בכל הנוגע לישראל. אם הוא יצליח, אלה יהיו חדשות טובות לכלכלה המקומית. צריך לזכור שלקראת הפגישה בין נתניהו לטרמאפ נערכת עבודת מטה משמעותית שבה לוקחים חלק מיטב המומחים, המתמודדים עם עולמות המיסוי הבינלאומי - מהלך היוצר שיתוף פעולה חריג בין נתניהו למערכת הכלכלית הישראלית.
בהקשר זה צריך לזכור שבין ישראל לארה״ב יש מערכת יחסים כלכלית נוספת, נסתרת מהעין של יצוא ויבוא ביטחוני. כאן ישראל מפתחת ומייצרת מערכות שאותן היא "מייצאת" לארה״ב ולהפך. בשל מורכבות הפיתוח והייצור של המוצרים הביטחוניים לא כללנו אותם בתחשיב.
כדי להבין את המשמעות מרחיקת הלכת של המכסים עם ישראל, שוחחנו עם שני מומחי מיסוי בינלאומי מובילים: ורד קישרנר, ראשת תחום המיסוי הישראלי והבינלאומי ואריק בן ישי ראש קבוצת המסים, בפירמת רואי החשבון הבינלאומית PWC שענו על השאלות הבוערות.
בתחילה הסבירו המומחים כי "המכסים מוטלים על טובין המיובאים מכל מדינה לארה"ב. טראמפ הטיל מכסים מינימליים של 10% על כל מיני מדינות, לפי תחשיבים על יחסי הגומלין, והוסיף אחוזים. המכס מוטל למעשה על מוצר מיובא, אבל הוא לא מוטל על שירותים. ואפילו נעשתה החרגה למוצרים כמו נחושת, תרופות, מוליכים למחצה ועץ".
מה החשיפה של ישראל למכסים האלה?
"השוק הישראלי מייצא בהיקפים עצומים לארה"ב. המכס החדש מייקר את המוצרים הישראלים בארה"ב. זה עלול לפגוע במכירות, או לפחות לפגוע בתחרותיות של מוצר שמיוצר בישראל".
מי ייפגע מהסיפור הזה בישראל?
"אנחנו מייצאים המון טכנולוגיה. אם המוליכים למחצה מוחרגים - זה מצוין. וגם אם R&D (מחקר ופיתוח, נ"כ) מוחרג זה מצוין. אבל יש מוצרים משולבים של חומרה ותוכנה. וכאן נשאלת השאלה האם אפשר לעשות הפרדה בין התוכנה לחומרה כדי לשלם מכס על החומרה בלבד".
תוכנה נחשבת לשירות?
"רוב התוכנה מוכרת במודל SAAS (תשלום חודשי קבוע על השימוש בה - נ"כ) אז כן, זהו שירות. אבל הסיפור הזה מורכב יותר, אם צד אחד במודל הזה ייחשב כשירות ובצד השני הוא יהיה נכס בלתי מוחשי (כי תוכנה היא נכס בלתי מוחשי) - הכל בסדר. הבעיה מתחילה כשמשלבים את התוכנה, בכל מודל, בחומרה. מכס מוטל על מוצרים פיזיים, לא על 'נכס לא מוחשי' ולא על שירותים - ולכן התוכנה בחוץ. אבל אם נניח יש לנו מוצר כמו טלפון, שרת, מעבד או כל רכיב במוצר שיש בו רכיב של תוכנה וחומרה, שבו התוכנה היא משמעותית - כאן יש דיונים כדי שהמכס יוטל על הרכיב החומרי בלבד".
אז מה אפשר לעשות כדי להימנע מהמכסים האלה?
"עוד אין כללים ברורים לזה. ולא ברור אם ניתן לעשות לעשות הפרדה במוצרים משולבים של תוכנה וחומרה".
תכנון המס של "מחירי העברה" לא יעבוד כאן?
"'מהו מחיר העברה? אם אני יצואן ישראלי, אני יכול לפתוח חברה בארה"ב ולהעביר לה את המוצר שייצרתי בארץ נאמר במחיר של שקל, כדי לשלם פחות מכס ופחות מס. אבל אמכור את המוצר בארה"ב, נאמר, בעשרה שקלים. זה יעבוד, עד שיתפסו אותי. יש ל'מחירי העברה' כללים אוניברסליים הכפופים לתקינה, כמו הערכות שווי. אם אנחנו פותחים בארה"ב חברה שמפיצה את המוצר שלנו במחיר נמוך מידי, הרשויות בישראל ובארה"ב יעלו על זה".
אז איך בכל זאת מתמודדים?
"אם היום מרכיבים את המוצר בישראל ושולחים אותו לארה"ב כמוגמר, הרי שבעתיד ימכרו את התוכנה לארה"ב ושם יתקינו אותה על החומרה. זה למעשה שינוי במודל הפעילות של החברות השונות. וזה בדיוק מה שרוצה טראמפ - שלפחות חלק מהייצור של כל מוצר יעבור לארה"ב. אבל במונחים ישראליים, זו פגיעה בנו".
איך כל ישראלי ירגיש את זה בכיס?
"יש המון אי ודאות על איך בסופו של יום יוטל המכס הזה על ישראל. ולכן יש גם אי ודאות על התוצאה. זו בדיוק הסיבה שכבר היום מתנהל מו"מ עם ארה"ב. כנראה שמשהו מהמכס הזה יופחת ויישאר על המינימום. השאלה על הפגיעה בכיס של כל אחד צריכה להיבחן לגוף המקרה עצמו. אבל אם נהיה במצב שהמכס הזה מתגלגל על מוצרים בישראל, אז המוצר הישראלי יהיה יקר בארה"ב ויפגע בתחרותיות שלנו.
"ככל שהמכס עלינו יהיה גבוה, נהיה פחות אטרקטיביים. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מוכרים פחות, או שנראה שהייצור עובר לארה"ב. אנחנו נרגיש את זה בעולמות המקרו - כלומר בפחות גבייה של מסים. נראה גם פגיעה בעבודה. אז כל אחד ייפגע, בכפוף למקום עבודתו ולשאלה כמה המכס הזה יפגע ברווחיות של החברה שבה הוא עובד, וכן הלאה. צריך לזכור, ישראל היא מדינה קטנה ומוטת יצוא. ולכן ההשפעה עלינו תהיה משמעותית. אנחנו מתבססים על האמריקאים, אבל בכלל על היצוא. הפגיעה יכולה להיות משמעותית. הכל תלוי בשאלה כמה מכס יטל עלינו וכמה על אחרים".
תיאורטית אנחנו עוד יכולים להרוויח מזה - אם עלינו יוטל מכס של 17% ועל המתחרים שלנו 30%?
"אנחנו משחקים משחק עם מדינות נוספות. אם בישראל יורידו את המכס ל-10% ובמדינות אחרות ישאירו את המכס גבוה, נמצא את עצמנו במקום טוב יותר מול השוק האמריקני. בסופו של דבר זה משחק של כושר תחרות".
אבל האדם הפשוט, שאינו יצואן של תוכנה או חומרה לארה"ב, ירגיש את זה?
"אולי בעתיד ובעקיפין, רק כשיעלו המסים המוטלים עליו כתוצאה מהפגיעה ביצוא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו