"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כישלון "תוכנית השוברים" של משרד העבודה: מחצית לא מסיימים, רק 13% מוצאים עבודה

המדינה מממנת קורסים להכשרה מקצועית לאנשים שעובדים בתחום שלמדו • מחקר מגלה שבלי מעסיק בקצה והשתתפות מעסיקים בהכשרות המקצועיות, המשתתפים חוששים שלא ימצאו עבודה בתום ההכשרה

,עודכן
0השמעה
קורס. צילום: העברית הכשרת מנהלים

"תוכנית השוברים" להכשרה מקצועית, המופעלת על ידי משרד העבודה, נתקלת בקשיים משמעותיים: מחצית ממקבלי השוברים בשנים 2023-2021 לא סיימו את הקורסים שהם נרשמו אליהם, ורק 13% הושמו בעבודה וקיבלו מענק השמה.

התוכנית פועלת יותר מעשור ומושקעים בה עשרות מיליוני שקלים בשנה. במסגרתה, אנשים שזקוקים להכשרה מקצועית, הכוונות מקצועיות ממשלתיות או מובטלים שפונים לשירות התעסוקה, מקבלים שובר המאפשר להם לבחור קורס, לשלם עליו תחילה, ולאחר מכן לקבל החזר מהמדינה בפעימות.

קורס הכשרה,צילום: העברית הכשרת מנהלים

החלק הראשון מתקבל בתחילת הקורס, השני באמצע, והפעימה השלישית בסיום הקורס. התשלום הרביעי הוא תשלום השמה הנאמד בכמה אלפי שקלים. הוא ניתן רק אם המשתתף בקורס עבד חצי שנה לפחות בתחום שאותו למד.

ישנן גם הכשרות בתקצוב ישיר שבמסגרתן האגף להכשרות מציע למכללות לבצע את הקורס תמורת תעריף קבוע מראש. נוסף על כך, גם מוצעות הכשרות בשיתוף מעסיקים שעיקרן הוא סבסוד העסקת עובדים חדשים באמצעות מענק קליטה שמועבר למעסיק.

במחקר איכותני שערכה "עמותת 121" עולה כי החסמים להצלחת התוכנית הם: מחסור במידע נגיש על האפשרות לבצע הכשרה מקצועית במימון המדינה, קשיים כלכליים הן במימון שכר הלימוד של ההכשרה עצמה והן בפרנסה בזמן הלמידה, היצע נמוך של קורסים במימון המדינה המונעים מאנשים למצוא הכשרה המתאימה להם, וחוסר יכולת למצוא עבודה במקצוע הנלמד בסיום ההכשרה עצמה.

ב"עמותת 121" סבורים כי התפיסה כיום היא שבשוק חופשי משתתפי ההכשרות יידעו לבחור קורס מתאים, אך בפועל, בלי מעסיק בקצה ובלי השתתפות מעסיקים בהכשרות המקצועיות, המשתתפים מבינים שיהיה להם קושי למצוא עבודה בזמן ההכשרה ובמקרים רבים הם פורשים באמצע ומעדיפים למצוא עבודה לא מקצועית ולוותר על הקורס ועל השובר.

שילוב מעסיקים

לשיטתם, מעורבות מעסיקים תוכל לעזור למשתתפים להבין באיזו עבודה הם יוכלו לעבוד בסיום הקורס, וכך יידעו לבחור טוב יותר באיזה קורס להשתתף.

פורשים באמצע והולכים ללשכת האבטלה,צילום: תומר נויברג - ג'יני

יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121, שמובילה את שותפות "המקפצה" - שותפות של 50 ארגונים חברתיים ועסקיים הפועלים לקידום השקעה בפיתוח תעסוקתי - אמר: "שילוב מעסיקים בהכשרות יכול להבטיח בחירה טובה יותר של מסלול והגדלת הסיכוי להשמה בסיום הקורס. נוסף על כך, כדאי לאפשר שימוש בשוברים גם לקורסים בתחומי מיומנויות בסיס כמו אנגלית, עברית, מתמטיקה ומחשבים - יכולות חיוניות להשתלבות בשוק העבודה".

משרד העבודה מסר: ״בין השנים 2023-2021 כמחצית ממקבלי השובר סיימו את הלימודים, וכ־15% השתלבו בעבודה עד כה. הנתונים שבידיכם אינם סופיים, וישנם עדיין תשלומים שטרם הסתיימו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר