הבורסה לניירות ערך תל אביב. צילום: יהושע יוסף

השבוע בו שברה הבורסה בתל אביב שיא של כל הזמנים

בעוד השווקים בעולם מיטלטלים בין עליות חדות לירידות חדות, הבורסה בתל אביב שברה שיא חדש, שיא של כל הזמנים שהשורה התחתונה שלו - האמון של הציבור בשוק ההון המקומי, נמצא במקום טוב ואפילו טוב מאוד • אבל כל הטוב הזה, בלי מערכת משפט חזקה - לא יכול להתקיים

הבורסה בתל אביב שברה השבוע שיא כשהיקף הנכסים בשוק המניות הגיע לשווי של 55 מיליארד שקל וזה נתון חשוב, אפילו חשוב מאוד לי שרוצה חיים כלכליים תקינים במדינה מערבית במאה ה-21.

באופן עקרוני הבורסה היא כלי מקרו כלכלי מהחשובים בעולם ובטח בישראל שהיא מדינה קטנה, עם כלכלה קטנה (יחסית לעולם ולחלופות שעומדות בפני המשקיעים). ומה זה אומר? אם חברה זקוקה לכסף יש לה את החלופות הבאות: לפנות לבנקים ולקבל אשראי שמכביד על המאזן, להכניס שותף אבל זה תהליך בעייתי שכן אם צריך לעבור משקיע משקיע הרי שפרקי הזמן מרגע הצגת החברה עד לקבלת הכסף הוא אינסופי ויש את הבורסה שם ניתן לגייס את הכסף מציבור רחב (רחב מאוד) של משקיעים בתהליך לא פשוט, אבל אפשרי.

השלב השני הוא אמון הציבור, וזה סיפור קריטי להתפתחות של כלכלה בריאה. כשחברה מפרסמת דוחות כספיים הציבור חייב לדעת שהדוחות האלה משקפים את מצבה של החברה באופן נאות, צריך להיות בטוחים שאם אחד לא עושה במהלך המסחר דברים לא חוקיים (ע"ע הרצת מניות) ועל כל זה אחראית הרשות לניירות ערך והיא רשות יעילה מאוד ואגרסיבית מאוד כשהיא מזהה חריגות מהחוק.

ויש את הבורסה עצמה. היא למעשה זירת המסחר. היא מספקת את הכלים באופן אובייקטיבי כדי לאפשר לכל התהליך הזה לקרות. ומי מיישב מחלוקות כשקיימות כאלה (ויש המון כאלה)? מערכת המשפט והיא חייבת להיות עצמאית וחזקה כדי לאפשר לכלכלה להתפתח ולקבל את אמון הציבור.

אם אנחנו רוצים לבחון עד כמה התהליל הזה יעיל, הדרך המקובלת היא לראות כמה חברות נכנסות לבורסה, מה שווי המניות והאג"חים שנסחרים שם ומכאן ניתן ללמוד על האפקטיביות של כל המרכיבים במשוואה הזו שהשורה התחתונה שלה - אמון הציבור.

אז השבוע הבורסה הישראלית שברה את השיא והגיעה להיקף נכסים של 55 מיליארד שקל במדדי המניות בלבד. אם מוסיפים למאזן את מדדי האג"ח בהם למעלה מ-50 מיליארד שקל בנכסים, כאשר הרוב קונצרני שהונפק בידי חברות. מגיעים לסכום משמעותי של כמעט 110 מיליארד שקל.

מנתונים שנאספו ועובדו על ידי הבורסה והגיעו לידי "ישראל היום" עולה התמונה הבאה: מי שהמוביל את הגיוסים היה מדד ת"א 125, שאחרי ששנה שעברה לא גייס כסף. גייס מתחילת השנה כמעט 1.5 מיליארד שקל ובמדד הזה מתנהלים נכסים בהיקף כספי כולל של 26 מיליארד שקל.

גם מדד ת"א 90 נכנס השנה לכוונות של המשקיעים כשבמדד הזה גוייסו כ-850 מליון שקל כך שבמדד הזה מתנהלים נכסים בהיקף כספי כולל של למעלה מ-13 מיליארד שקל. מדד חדש שהושק בסוף השנה שעבר כולל את מדד ת"א 90 עם הבנקים והמדד הזה גייס מתחילת השנה למעלה מ-260 מיליון שקל.

יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה שניתח את הנתונים אמר ל"ישראל היום" כי : "המשקיעים מגלים מחדש את ההשקעות בבורסת ת"א, כאשר רובם לא היו פה בתשואות הפנטסטיות של שנה שעברה והיו בחשיפת חסר משמעותית למניות בת"א וזה קצה הקרחון של חזרת משקיעים לשוק המקומי אחרי שהספידו אותו.

יניב פגוט, צילום: ניקי וסטהפל

"צריך להבין- רוב הציבור הרחב שמשקיע ב S&P הוא לא בעל חשיפה למדד ת"א 125 ולמדדים האחרים וזה הפוטנציאל של הבורסה המקומית. כמובן שמסגרת פיזור השקעות של משקיע אחראי צריך להיות עם השקעות בחו"ל אבל הרכיב של השקעות בישראל שהוזנח בשנתיים האחרונות- חוזר.

"נוכל לומר שהצורך לגוון מ -S&P וקרנות כספיות לשם הציבור הפקיד סכומים אדירים היה קיים הרבה זמן- ועכשיו כשנבנה ביטחון זה קורה.

"המוסדיים שמנהלים את הפנסיות והחסכונות שלנו , והיו בחשיפת חסר לשוק המקומי הביטו בטבלת התשואות של חודש פברואר וראו שמי שלא היה בחשיפה לשוק המקומי היה בחסר. ומה שמזיז את המוסדיים זה ביצועי חסר אל מול המתחרים כך שברור שמי שהיה חשוף פחות לישראל בחודשים האחרונים מציג תשואות פחותות. מדובר בכסף גדול שכל תזוזה, אפילו קטנה, משפיעה על השוק.

"וגורם אחרון, מלחמת הסחר שמשפיעה על השווקים הגלובליים- ממבט ראשון נראה שישראל היא יחסית מקום מוגן וזה יוצר תחושה נוחה להשקעה והדבר רק צפוי להתעצם עם התבהרות המצב הבטחוני".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...