"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הגירעון בפברואר 6.1 מיליארד שקל; גביית המסים ממשיכה לעלות
נתונים שמפרסם משרד האוצר מלמדים שמתחילת השנה נרשם עודף תקציבי 16.7 מיליארד שקל • הקצב השנתי של הגירעון בתקציב המדינה ירד ל-5.3% • הסיבה לירידה בגירעון: היעדר תקציב והמער לפעילות על תקציב המשכי
בצלאל סמוטריץ'. צילום: אורן בן חקון

הגירעון בפברואר 6.1 מיליארד שקל; גביית המסים ממשיכה לעלות

נתונים שמפרסם משרד האוצר מלמדים שמתחילת השנה נרשם עודף תקציבי 16.7 מיליארד שקל • הקצב השנתי של הגירעון בתקציב המדינה ירד ל-5.3% • הסיבה לירידה בגירעון: היעדר תקציב והמער לפעילות על תקציב המשכי

,עודכן
0השמעה
[object Object]

מנתונים שמפרסם היום (ב') משרד האוצר עולה כי הגירעון בחודש פברואר עמד על 6.1 מיליארד שקל וזאת לעומת גירעון של 13.6 מיליארד שקל בחודש פברואר 2024. מתחילת השנה נרשם עודף תקציבי של 16.7 מיליארד שקל לעומת גירעון של 11.5 מיליארד שקל בחודשים ינואר ופברואר 2024. הקצב השנתי של הגירעון מלמד על גירעון מצטבר של 5.3% תוצר שהוא עדיין גירעון גבוה אבל מתחיל להתכנס ליעדי התקציב.

כאן המקום לציין כי הירידה בגירעון בחודש פברואר נובעת מירידה בעצימות המלחמה כמו גם היעדרו של תקציב מדינה מסודר וזה אומר שישראל נמצאת כבר חודשיים בתקציב המשכי מה שעושה טוב לגירעון אבל פחות לצורכי המדינה המעודכנים.

השאלה המתבקשת היא כיצד מימנה הממשלה את הגירעון הזה וכאן ניתן ללמוד מנתוני האוצר כי בחודש פברואר גייסה הממשלה נטו בישראל 7.6 מיליארד שקל כשבחו"ל גייסה הממשלה נטו 18.4 מיליארד שקל.

בסך הכל הוציאה הממשלה בחודש פברואר 41 מיליארד שקל כשכ-31 מיליארד שקל מהסכום הזה הלך למשרדים האזרחיים וזו עלייה לעומת ההוצאה על המשרדים האלה ב-2024. המשרדים הביטחוניים הוציאו בפברואר קצת פחות מ-10 מיליארד שקל וזו ירידה לעומת התקופה המקבילה והיא מיוחסת לירידה בעצימות המלחמה.

הכנסות המדינה ממסיןם הסתכמו בפברואר ב-38.9 מיליארד שקל כשהמיסים הישירים מהווים 23.5 מיליארד שקל מהסכום הזה ואילו המסים העקיפים (המע"מ) מהווים 14.4 מיליארד שקל. כאן צריך לזכור שאנחנו נמצאים בחודש השני בו העלאות המסים בתוקף וכמובן שיש לכך ביטוי בגבייה הכוללת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו