יוקר המחייה עולה שלב: "הבנתי פעם ראשונה מה זה להתמודד עם עוני"

נטלי מוטרוק בת ה-48 היא אם חד הורית שעלתה לארץ ב-2003, וכיום היא מתגוררת בקרית מלאכי יחד עם שני ילדיה - האחד בן 30 והשנייה בת 10. באומץ רב היא מספרת היום (ב') על ההתמודדות המאתגרת עם יוקר המחיה, אשר בעקבות מצבה הבריאותי - רק הולך ומחמיר.

"לפני ארבע שנים אבא שלי נפטר, אני התחלתי לסבול מבעיות בריאותיות קשות והכירו בי כנכה", היא חושפת כעת. "כשהתפרצו הבעיות הבריאותיות, המצב הכלכלי שלי הדרדר, והבנתי פעם ראשונה מה זה אומר להתמודד עם עוני".

כיום נטלי מתגוררת בדיור ציבורי ועובדת בחצי משרה כטכנאית אלקטרוניקה. במקביל, היא לומדת קורס סייבר כדי להתפתח מקצועית.

"לפני שהמצב הרפואי שלי התדרדר, עבדתי המון: 12 שעות ביום לפחות, 220 שעות בחודש, כדי לפרנס את הבית כאם חד הורית", היא מודה. "למזלי היו לי קרובי משפחה שסייעו, אבל זאת הייתה שנה קשה מאוד. נאלצתי להגיד לילדה הרבה 'לא', לחיות על לחמניות, על פסטה ותפוחי אדמה, לצד ההרגשה שאני לא יכולה לקנות למשפחה שלי דברים מאוד בסיסיים".

נטלי מסבירה כי בתור אם יחידנית, היא מצאה את עצמה מתמודדת עם הוצאות אדירות לבדה. "מחירי הדיור גבוהים, וכשאין יכולת לשלם על מסגרת פרטית, אז מסגרות לילדים שנגמרות בארבע, מקשות עליך לצאת לעבודה".

ואם כל זה לא מספיק, מקום מגוריה של המשפחה אף נמצא בדרום הארץ, כך שגם המצב הביטחוני בשנה האחרונה לא עזר. "אנחנו ממוקמים 40 ק"מ מעזה, ושומעים פה את כל הבומים. הילדים בעיר בחרדות ובדיכאון, אבל כשקוראים לך לצאת מהעבודה, כי הילדה חוששת מהפיצוצים - אין מי שייצא מהעבודה חוץ ממך".

מה היית רוצה שאחרים ידעו על ההתמודדות שלך?

"אנשים כאן לא מבינים מה זה לחיות מסכום שמספיק לך בקושי לשכירות. מה עם בגדים, תרופות ואוכל?", שואלת נטלי בכאב. "הקושי במימון הדיור בארץ מוסיף למעמסה. כדי לקבל דירת דיור ציבורי אני עברתי מאשדוד לקרית מלאכי. יש עוד אלפים כמוני שמחכים בתור לדיור שנים ארוכות. בעבר, אם יכולת לחלום לקנות לעצמך את הדירה של הדיור הציבורי, אחרי 5 שנים של מגורים - אז היום הממשלה החליטה שלא להאריך את החוק, ועכשיו גם האפשרות הזאת חסומה".

מה הדרך שלך לפעול לשינוי המצב הנוכחי?

"קודם כל, אני מתעקשת ללכת לעבוד", נטלי מבהירה, "זה נותן הרגשה שאני חיה ועושה משהו חשוב". מנגד, היא טוענת שכאם חד הורית בישראל, ישנו מכשול נוסף: "למרות שזה אינטרס של המדינה שאימהות חד הוריות ייצאו לעבוד, המדינה משאירה אותן במלכוד - אם את מרוויחה מעל רף מסוים (לא גבוה), את מאבדת את התמיכה. ואז זה גורם להרבה נשים להישאר בבית".

בנוסף, נטלי פעילה ברשת לחיים בכבוד במרכזים לצדק חברתי, במסגרתם היא פועלת מול הכנסת ומול הוועדות השונות. "אנחנו צריכים כללים וחוקים חדשים, שיסדירו את הזכויות ואת החובות של האזרחים", היא טוענת. "יש הרגשה קשה שהממשלה דואגת מאוד למגזרים ספציפיים - חרדים ודתיים. הייתי רוצה שייראו גם את הצרכים של מי שאינו דתי, משפחות שלא יכולות לצאת לטייל עם הילדים בשבת כי אין תחבורה ציבורית. זה גורם לקרע גדול מאוד בישראל, ואנחנו צריכים בכנסת אנשים שיודעים מה זה לחיות במצב קשה. שכל אדם ירגיש שהוא לא לבד, שיש לו כתובת לאן לפנות - ושעוזרים לו".

סיכמה נטלי: "יכול להיות פה הרבה יותר טוב, אבל אנחנו צריכים שהממשלה תתחיל לדאוג לכולם".