"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בתעשיית ההייטק הישראלית לא נבהלים מהשפעת המלחמה: "גילינו חוסן ועמידות מרשימים"

יש אוויר בבועה: מנכ"לית ונשיאת IATI משוכנעת שגם שנה ויותר של מלחמה לא הצליחה לערער את התעשייה • "המצב טוב בכל הנוגע להשקעות, לאקזיטים ולמצבת העובדים"

,עודכן
0השמעה
גם יותר משנה של מלחמה לא ערערה את התעשייה. פארק עתידים. צילום: רון איילון

השבוע ייפתח בירושלים כנס MIXiii Health-Tech.IL השנתי של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שבו ישתתפו כ־1,500 משקיעים, יזמים ומדענים מובילים מהארץ ומהעולם.

בין כולם מקשר חוט מרכזי אחד - מדובר בדמויות המרכזיות בסצנת ההייטק והבריאות הדיגיטלית. נקודת הזמן מורכבת: הסכם הפסקת האש שברירי מתמיד, התקציב עדיין לא עבר קריאה שנייה ושלישית, ולכן למעשה אין תקציב מסודר בכלכלה הישראלית.

בתוך המציאות המאתגרת הזו תעשיית ההייטק מציגה חוסן מרשים ומפתיעה בעמידותה, תוך הפגנת תוצאות מרשימות במגוון מישורים.

מנכ"לית ונשיאת IATI קרין מאיר־רובינשטיין,צילום: מיכאל פנקו

לקרין מאיר־רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות), ארגון הגג המאגד את בכירי החברות הרב־לאומיות והישראליות המשמעותיות, ובכירי קרנות הון הסיכון וקרנות ההשקעה, יש נקודת מבט מעניינת על תעשיית ההייטק המקומית: "בסך הכל, התעשייה במצב טוב מאוד והיא מגלה חוסן משמעותי בכל הנוגע להשקעות, לאקזיטים ולמצבת העובדים. שנת 2024 היתה בסופו של דבר שנה חזקה מאוד בהשקעות. בסופו של דבר, 10 מיליארד דולר נכנסו לישראל ב־2024".

רוב הכסף הזה הלך לסייבר, אנחנו יודעים שישראל היא מעצמה בתחום הזה.

"אכן, תחום הסייבר זוכה לחלק נכבד מההשקעות, אך חשוב להבין את התמונה הרחבה. בשנה וחצי האחרונות חברות ההייטק הישראליות המשיכו לפעול במלוא העוצמה כמעט בכל התחומים, תוך שמירה על רצף פיתוח, יצוא ועמידה בהתחייבויות עסקיות.

"המפתח להמשך חיזוק חוסנו של ההייטק הישראלי טמון בסביבה הרגולטורית. משקיעים, ובמיוחד משקיעים זרים, זקוקים לסביבה יציבה ותומכת. הם אינם יכולים להתמודד עם שינויים תכופים בנושאים כמו מיסים, דיווחים, ועוד. יציבות רגולטורית היא תנאי הכרחי למשיכת השקעות והבטחת צמיחה כלכלית".

המלחמה הולידה פיתוחים טכנולוגיים ביטחוניים מרשימים (אילוסטרציה),צילום: Unsplash

חוסן ייחודי

למרות המצב המורכב, נראה שיש מקום לאופטימיות?

"אני אופטימית, אך זהירה. ראינו שיותר מ־30% מההשקעות ב־2024 התרכזו במספר חברות קטן יחסית, ושלא היה גידול בהון האנושי כפי שצפינו. ואולם, המלחמה חשפה אתגרים דחופים הדורשים פתרונות מיידיים, כמו תשתיות שיקום מתקדמות וכוח אדם מיומן בהיבטים הפיזיים והנפשיים.

"עם זאת, הסיבות לאופטימיות ברורות: בשיא המלחמה, כ־20% מכוח העבודה בהייטק שירת במילואים, ולמרות זאת המשיכו לייצר, לפתח, למכור ולגייס הון. החוסן שהפגינה התעשייה בתקופה זו הוא ייחודי".

הרבה פיתוחים נולדו תוך כדי המלחמה. זה מה שהמשקיעים מחפשים?

"המלחמה הולידה פיתוחים טכנולוגיים ביטחוניים מרשימים, הן בתוכנה והן בחומרה, המדגימים יכולות טכנולוגיות ייחודיות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר