"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בנק ישראל בהוראה דרמטית לבנקים: להקצות מיליארדי שקלים בהטבות ללקוחות

הפיקוח על הבנקים אומר למערכת הבנקאית שבגלל החשש מהתערערות המצב הכלכלי יש להקצות 5% מהרווחים שלהם להקלות ללקוחות • המטרה של בנק ישראל בהוראה החריגה הזו - לעצור את שטף החקיקה הפופוליסטית בכנסת

,עודכן
0השמעה
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון. צילום: אורן בן חקון

בנק ישראל פרסם היום (ד') את העמדה שלו לבנקים לפיה עליהם להקצות 1.5 מיליארד שקל מידי שנה ועד לסוף השנה הבאה, כלומר 3 מיליארד שקל שיועברו ללקוחות. וזה אומר שהבנקים יאלצו להקצות 5% מהרווחים שלהם מידי שנה בהטבות.

נציין כי מטרת העל של ההוראה הקשה הזו של בנק ישראל היא לסיים את שטף החקיקה הפופוליסטית בכנסת, חקיקה שעלולה בנקודת קיצון להביא להתערערות האמון של המשקיעים הזרים במערכת הבנקאית הישראלית. אמון שהוא קריטי להתפתחות הכלכלית של ישראל.

באופן עקרוני ההודעה של הפיקוח על הבנקים אמורה חהגביר את התחרות בבבנקים ובין הבנקים לבין עצמם כך שבבנק ישראל מעוניינים ליצור מצב בו המערכת הבנקאית תחזיר כסף ללקוחות, לפחות עד שהתחרות בענף תגבר.

במקביל, בבנק ישראל חוששים מהידרדרות כלכלית שיכולה להתעצם בגלל המלחמה והיא יכולה לבוא גם מהכיוון בו ירידה בעצימות המלחמה תביא להתאוששות כלכלית איטית בישראל.

כך או אחרת, בנק ישראל מורה לבנקים להכנין תוכנית שתצא לפועל כבר בחודש אפריל במסגרתה כל בנק יבנה תוכנית איך הוא מחלק את הכסף הזה בין הלקוחות שלו כשגובה הסכום שיאלץ כל בנק להעמיד לטובת האירוע, יקבע בהתאם לחלקו במערכת הבנקאית ולכן זביר להניח שהבנקים פועלים ולאומי יעמידו סדר גודל של 450 מיליון שקל כל אחד בשנת 2025 ועוד 450 מיליון שק לבשנת 2026. ואחריהם בתור יצטרכו מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי להעמיד את שאר הכסף.

מבנק ישראל נמסר: מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הוביל בנק ישראל פעולות שונות במטרה לתמוך בפעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. במסגרת זו, מיד עם פרוץ המלחמה, הוביל בנק ישראל גיבוש מתווה בנקאי, שאימצה המערכת הבנקאית, ושנועד לתמוך בפעילות הפיננסית של אוכלוסיות שהנטל עליהן גבר במיוחד לרבות אוכלוסיית משרתי המילואים, תושבי קו העימות המפונים, ומשפחות הנפגעים במלחמה.

"מתווה זה הוארך מספר פעמים לאורך המלחמה ותנאיו עודכנו בהתאם להתפתחויות הגיאופוליטיות והשינוי בצרכיהן של האוכלוסיות השונות.

"על רקע אי הוודאות הגיאופוליטית הנוכחית, האתגרים שהיא מייצרת לפעילות הכלכלית, והרווחיות הגבוהה של הבנקים בישראל, בנק ישראל מציג בהודעה זו עקרונות למתווה נוסף שבראייתו נכון שהמערכת הבנקאית תאמץ. אימוץ המתווה יתרום לרווחת הלקוחות ויחזק את אמון הציבור במערכת הבנקאית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר