"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נגיד בנק ישראל על האגרסיביות מול הבנקים: "אם הם לא יפנימו את המסרים - יש לנו כלים לטפל בזה"

פרופ' אמיר ירון אומר בראיון ל"ישראל היום": "לגבי שוק הנדל"ן, אנחנו עוקבים אחריו באופן הדוק מאוד" • "הבעיה שלנו היא עם משכנתא שהבנקים נותנים בלי להעביר את הלקוח חיתום מלא" • "אסור שרוכשי הדירות יקלעו למצב שהם לא באמת יודעים לאיזו עסקה הם נכנסים"

,עודכן
0השמעה
אמיר ירון (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אומר בראיון ל"ישראל היום" כי יש צורך להעביר את התקציב כמו שהוא, ללא דיחוי נוסף, על רקע ההתחממות הביטחונית.

"תקציב המשכי הוא מטבעו לא תקציב אופטימלי, באופן שלא תואם לצרכים של המשק, אבל השנה זה נכון במיוחד. בסיס התקציב מהשנה שעברה לא יכלול את ההוצאות הביטחוניות הרלוונטיות, ולכן תקציב המשכי השנה ייצור פערים גדולים בין הצרכים לתקצוב שלהם, והוא למעשה לא בר־קיימא. לכן יש לאשר ללא דיחוי נוסף וללא שינויים נוספים בכנסת. זה מרכיב חיוני ומרכזי בחיזוק האמון במשק", אומר הנגיד פרופ' ירון.

הנגיד פרופ' אמיר ירון מודיע על העלאת הריבית

תרחיש של התלקחות מהירה במלחמה עלול לסכן את הכלכלה מעבר למה שכבר הובא בחשבון.

"התרחיש הזה שאתה מדבר עליו משקף את מה שאנחנו אומרים ואת הגישה שאנחנו נוקטים בנוגע למדיניות המוניטרית. לכן גם כאן אנחנו זהירים, כי אנחנו מודעים לכך ששינויים בעצימות המלחמה יכולים להיות ברגע. בכובע התקציבי, מובן שזה תלוי מאוד בעצימות של התלקחות מחודשת, באורך של מלחמה בעצימות גבוהה, בהיקף גיוס המילואים, וכן הלאה.

"אני רוצה שתשים לב שאחרי הסכם הפסקת האש, פרמיית הסיכון ירדה. היא עדיין גבוהה ביחס לתחילת המלחמה, אבל באופן עקרוני פרמיית הסיכון של ישראל ירדה והשווקים מבינים את הסיטואציה. אפשר לראות שהאג"ח של ישראל, השקלי, התשואה בו נמוכה מהתשואה של האג"ח המקביל של ממשלת ארה"ב".

"לנקוט מדיניות זהירה"

נכנסתם לתהליך אגרסיבי יחסית מול הבנקים, לצמצם דיבידנדים, להיזהר עם המשכנתאות. אתם מזהים שקורה משהו לא טוב במערכת הבנקאית?

"התשובה לשאלה הזו צריכה להתכתב עם השאלות הקודמות ששאלת. ההנחיות שלנו על הדיבידנדים הן, כרגע, לנקוט מדיניות זהירה - בטח בתקופה הזו. אנחנו מבינים שהבנקים צריכים כרגע לנהל את ההון שלהם בצורה שמרנית. באשר לתרחיש קיצון, אנחנו מחילים על המערכת תרחישי קיצון מחמירים מאוד, ואנחנו רואים שהבנקים ערוכים היטב לתרחישים האלה.

"לגבי שוק הנדל"ן, אנחנו עוקבים אחריו באופן הדוק מאוד. הבעיה שלנו היא עם הלוואות הבלון או כל משכנתא שהבנקים נותנים בלי להעביר את הלקוח חיתום מלא כבר בנקודת ההתחלה. כאן אנחנו רוצים למנוע מצבים שבהם רוכשי הדירות לא ייקלעו למצב שהם לא באמת יודעים לאיזו עסקה הם נכנסים. אנחנו בוחנים את הבנקים מקרוב בנושא הזה. אמרנו לבנקים לעשות כמה דברים, אבל אם הם לא יפנימו - יש לנו כלים רגולטוריים שאנחנו יכולים להשתמש בהם כדי לגרום לזה לקרות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר