מזרחי טפחות רצה "רק" 2 מיליארד שקל והמוסדיים הזרימו ביקושי ענק של 6.4 מיליארד שקל

גל הנפקות אג"ח עובר על הבורסה בתל אביב וזה אומר שני דברים: הדבר הראשון הוא הנחת העבודה שהריבית לא תרד כל כך מהר ולכן אין משמעות להתנה לריביות אחרות. הדבר השני זו התובנה שהכלכלה הישראלית עומדת לקראת זינוק משמעותי וזה אומר שהפמערכת הכלכלית אוספת כסף וכשאנחנו מדברים על הבנקים, אנחנו מדברים על תהליך שהוא משמעותי מאוד למערכת הכלכלית.

בנק מזרחי טפחות יצא בסוף השבוע להנפקה של אגרות חוב והמוסדיים פשוט התנפלו על האג"ח הזה מה שהביא להצלחה גדולה של ההנפקה. אם כן, הבנק ביקש לגייס 2 מיליארד שקל בשתי סדרות של נע"מים והמוסדיים הזרימו ביקושים של 6.4 מיליארד שקל מה שהביא את הבנק להגדיל את ההנפקה ולקחת מהשוק כ-4.8 מיליארד שקל.

בהנפקה הוצעו תעודות התחייבות של הבנק בשתי סדרות: סדרת נע"מ 4 וסדרת אג"ח 52 צמודה למדד המחירים לצרכן. לסדרת נע"מ 4 , הגיעו ביקושים בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. הבנק גייס בשלב המוסדי כ-2.3 מיליארד ₪, במרווח של 0.01% מעל ריבית בנק ישראל.

לסדרת האג"ח הצמודה למדד (52), הגיעו ביקושים בהיקף העולה על 3 מיליארד שקל. הבנק גייס בשלב המוסדי בסדרה זו כ-2.5 מיליארד שקל, במרווח של 0.7% מעל אג"ח ממשלתית צמודה למדד, לתקופה דומה.

מנכ"ל הבנק משה לארי אמר, כי ההתעניינות המוגברת של הגופים המוסדיים בהנפקה, מעידה על האמון הרב ממנו נהנה מזרחי-טפחות בשוק ההון, ועל הנגישות הרבה שיש לבנק למקורות מימון, זמינים וזולים יחסית, לצרכיו המגוונים. את ההנפקה הובילה חברת רוסאריו קפיטל, והיא בוצעה באמצעות מזרחי טפחות חברה להנפקות בע"מ.

נסביר כי נע"מ הוא מכשיר כלכלי שנועד עבור המוסדיים והתחרות שלו היא המק"מ של בנק ישראל או כל מכשיר השקעה לטווח של שנה. נע"מ כאמור מונפק לשנה בלבד וכשאנחנו מדברים על בנק הרי שמקבלים תשואה עודפת על הריבית של בנק ישראל כשהסיכון הוא - של בנק. כלומר כמעט לא קיים.