"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המפקח על הבנקים: "עוקבים אחרי העלייה במשכנתאות, בודקים את הסיכון בבנקים"

דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים אמר בכנס של התאחדות יועצי המשכנתאות שניכרת ירידה בהיקף סיום הבניה בענף הנדל"ן, מה שמשפיע על צד ההיצע • "בודקים את המערכת הבנקאית לוודא שהעלייה במשכנתאות 20:80 לא משקפת עליה בסיכון של הבנקים"

,עודכן
0השמעה
דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים. צילום: בנק ישראל

המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אמר היום (ראשון) בכנס של התאחדות יועצי המשכנתאות כי קיימת ירידה בסיומי הבניה, שיתכן ומשפיעה על הצד של ההיצע. "בתחילת המלחמה הייתה יציאה של עובדים פלשתינאים מהשוק, וזה גרר האטה מסוימת בבניה או עיכוב בבניית פרויקטים. למרות שהממשלה השתדלה, עדיין לוקח זמן להכניס לכאן עובדים זרים".

חחיאשוילי אמר עוד כי בשנתיים האחרונות רואים שהאשראי הלך וגדל בהתמדה. "יתכן שזה מלמד על הלוואות בלון (עסקאות של 20/80). הקבלנים לוקחים יותר אשראי לבניה, וזה גם כן משהו שמלמד על השוק. זה אולי מסביר את הגידול באשראי לפרויקטים כי בעצם קבלנים לא מקבלים את התשלומים השוטפים מהדיירים, אלא מחכים לסוף הפרויקט ולכן צריכים יותר אשראי בשביל לסיים את הפרויקט.

"ראינו את הגידול באשראי, ומבדיקה שעשינו מול המערכת הבנקאית אנחנו מעריכים שכרבע מהעסקאות של כל הפרויקטים שהבנקים מלווים הן של 20/80. זה נתון גבוה יחסית. זה לא שאף פעם לא היו מבצעים כאלו, אבל זו תופעה שהיקפה הולך וגדל. חלק ממנה נבע מהאטה שראינו אחרי המלחמה. הקבלנים ניסו למשוך לקוחות בחזרה לשוק ויצאו עם מבצעים כאלו. אנחנו בפיקוח על הבנקים עוקבים מקרוב אחרי מה שקורה בהיבט זה כדי לראות האם יש פה עליית סיכון.

"הסיכון המרכזי – לקוחות נכנסים לתוך העולם הזה בלי שיש להם באמת יכולת לשלם ולקנות דירה, ולהביא את מלוא הסכום".

עוד אמר חחיאשוילי כי "כשהריבית התחילה לעלות התשלום החודשי הממוצע עלה בערך 1,000 שקל לחודש ללקוח, אולי יותר. לקוחות שונים היו צריכים להתמודד עם עליה בהחזרים בצורות שונות וחלק מההתמודדות ללכת לעולם של מחזור משכנתא. מדד נוסף שמסתכלים עליו הוא כושר ההחזר של הציבור, כשדווקא בנושא משכנתאות, החדשות הן טובות: שיעורי הכשל הכי נמוכים היו במשכנתאות. המשמעות: אנשים ממשיכים להחזיר את המשכנתאות שלהם, וכנראה זה משהו בתרבות הישראלית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר