"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מהם הרווחים הכלואים ולמה הם מעוררים סערה בכנסת?
מדובר בעצם בעודפי מזומנים שחברות מחזיקות בקופה, לא מחלקות אותם כדיווידנד לבעלי המניות וגם לא עושות איתם השקעות • במסגרת תקציב 2025 היה צריך האוצר למצוא מקור הכנסות שיביא 10 מיליארד שקל כאן ועכשיו, ואז הוחלט לשים את היד על הכסף הזה באמצעות הטלת קנס • איך הדבר אמור לעזור לבור התקציבי שיצרה המלחמה ובאיזה קושי המהלך נתקל - כל הפרטים
חסכון בקופה (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

מהם הרווחים הכלואים ולמה הם מעוררים סערה בכנסת?

מדובר בעצם בעודפי מזומנים שחברות מחזיקות בקופה, לא מחלקות אותם כדיווידנד לבעלי המניות וגם לא עושות איתם השקעות • במסגרת תקציב 2025 היה צריך האוצר למצוא מקור הכנסות שיביא 10 מיליארד שקל כאן ועכשיו, ואז הוחלט לשים את היד על הכסף הזה באמצעות הטלת קנס • איך הדבר אמור לעזור לבור התקציבי שיצרה המלחמה ובאיזה קושי המהלך נתקל - כל הפרטים

,עודכן
0השמעה
[object Object]

רווחים כלואיםהם למעשה עודפי מזומנים שחברות מחזיקות בקופה, לא מחלקות אותם כדיווידנד לבעלי המניות וגם לא עושות איתם השקעות. האוצר טוען שלהחזיק כסף בקופה בלי שימוש זה מהלך שנועד להתחמק ממסים, בעוד לשכת רואי החשבון ולשכות המסחר טוענות שהכסף הזה נועד לשמש את החברות בימים קשים או לייצר השקעות מתישהו, ללא הגדרת זמן ברורה.

לקול תשואות האופוזיציה: השר איתמר בן גביר הצביע נגד התקציב (16.12.24)

עודפי המזומנים האלה מקורם ברווחים של החברות. זאת אומר שהחברה עבדה והרוויחה כסף והיא מחזיקה אותו בחשבון הבנק ללא שימוש. כאן, כאמור, המדינה טוענת שזה מהלך לא הגיוני בעוד המגזר העסקי טוען שמדובר במהלך רגיל לגמרי בחיים של כל גוף כלכלי שמחזיק מזומן לנצל הזדמנויות עסקיות שיגיעו במהלך הזמן.

במסגרת תקציב 2025 היה צריך האוצר למצוא מקור הכנסות שיביא 10 מיליארד שקל כאן ועכשיו ואחר כך יביא לקופת המדינה 5 מיליארד שקל כל שנה. בדיקה שנערכה ברשות המסים גילתה שיש כ-700 מיליארד שקלים שנמצאים בחשבונות בנק של חברות ללא שימוש, ואז החליט האוצר לשים את היד על הכסף הזה באמצעות הטלת קנס.

כמות הנוכחים בהצבעה על תקציב 2025,צילום: אורן בן חקון

הקנס הזה, משמעותו שאם החברה לא תחלק את הכסף לבעלי המניות שישלמוש מס בהתאם ולא תעשה בכסף הזה השקעות - היא תשלם 2% מידי שנה עליו. המשמעות המיידית היא הכנסה למדינה של 10 מיליארד שקל ב-2025, ואז הכנסה שוטפת של 5 מיליארד שקל למדינה.

הכסף הזה יהפוך כבר עכשיו למקור הכנסה למדינה שיממן את הבור בתקציב שיצרה המלחמה ויצרו ההסכמים הקואליציונים הנדיבים של נתניהו, ואם החוק הזה לא יעבור הרי שנתניהו וסמוטריץ' יצטרכו למצוא מקור תקציבי אחר שיניב פירות בסדר גודל כזה.

ההצבעה על תקציב 2025,צילום: אורן בן חקון

היום הוא היום האחרון לשנת 2024 וזה אומר שמכיוון ששיטת המשפט הישראלית לא מאפשרת לחוקק חוקים רטרואקטיביים, אזי אם החוק לא יעבור היום, הוא יעבור בעוד חודש, ואז המדינה תפסיד חודש של מסים לתקציב המדינה, ואז, כאמור, הכסף הזה יהיה חסר בקופה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו