"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הכנסת אישרה את זינוק הגירעון לשנה החולפת: אלה הנימוקים
עדכון הגירעון לשנת 2024 אושר בקריאה שניה ושלישית כך שיגיע למספר הגבוה של 7.7% • המשמעות: תוספת של עשרות מיליארדים ליעד הגירעון הקודם • בממשלה מסבירים: בעקבות הוצאות המלחמה והריבית על הלוואות
שר האוצר סמוטריץ' בהצבעה על תקציב 2025. צילום: אורן בן חקון

הכנסת אישרה את זינוק הגירעון לשנה החולפת: אלה הנימוקים

עדכון הגירעון לשנת 2024 אושר בקריאה שניה ושלישית כך שיגיע למספר הגבוה של 7.7% • המשמעות: תוספת של עשרות מיליארדים ליעד הגירעון הקודם • בממשלה מסבירים: בעקבות הוצאות המלחמה והריבית על הלוואות

ניצן כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

יעד הגירעון לשנת 2024 אושר הלילה (בין שני לשלישי) ועודכן לרמה הגבוהה של 7.7% תוצר. משמעות העדכון היא תוספת של כ-30 מיליארד שקלים לגירעון הגדל. למעשה, ההצעה הלילה הייתה התנגשות חזיתית של הממשלה עם המציאות. הוצאות המלחמה, בצירוף הריבית הגבוהה שמשלמת ישראל על ההתנהלות של הממשלה, כמו גם עלות ההסכמים הקואליציוניים הנדיבים - כל אלה הביאו למצב הבעייתי הזה.

באופן עקרוני, הוצאות המלחמה ברורות, וזה אומר שתרחיש האמצע על בסיסו נקבע תקציב 2024 הופר והצבא היה זקוק להרבה יותר כסף. אבל זה לא כל הסיפור; ההתנהלות של הממשלה בכל הנוגע להסכמים הקואליציוניים הנדיבים מנעה את צמצום הנזק הכלכלי של המלחמה - ומכאן פנה האוצר לעולמות החוב.

הזינוק בהוצאות הריבית - עקב מאבק הרפורמה המשפטית. חברת S&P, שהורידה את דירוג האשראי של ישראל בשנה החולפת, צילום: רויטרס

הוצאות הריבית של הממשלה, כלומר של משלם המסים הישראלי, זינקו ב-2024 וככל הנראה ימשיכו לזנק גם ב-2025. זה דווקא לא בגלל המלחמה - שכן ישראל נמצא כבר 70 שנה במלחמה מתמדת - אלא בגלל חוקי המהפכה המשפטית, שהביאו להורדת דירוג האשראי של ישראל. הורדת דירוג האשראי, בצירוף לאובדן האמון של השווקים במדיניות ממשלת ישראל, הביאה לעלייה בריבית ממשלת המדינה.

הגדלת יעד הגירעון הקודמת (שהייתה לפני כמה חודשים בלבד) דיברה על גירעון של כ-6%, ולכולם היה ברור שמדובר ביעד גירעון לא ריאלי בשל התנהלות הממשלה - כעת כאמור, עולה יעד הגירעון ל-7.7%.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...