"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
סמוטריץ׳ התקפל בסוגיית הרווחים הכלואים: יצר נתיב לחלוקת דיווידנדים ללא מס
לפי הסיכום עם האוצר, חברה שיש לה יתרת רווחים המיועדת לחלוקה תוכל לבחור בין לחלק 6% מהם ואז להימנע מתשלום המסים, או להותיר אותם בחברה ולשלם את המס
סמוטריץ'. צילום: ללא קרדיט

סמוטריץ׳ התקפל בסוגיית הרווחים הכלואים: יצר נתיב לחלוקת דיווידנדים ללא מס

לפי הסיכום עם האוצר, חברה שיש לה יתרת רווחים המיועדת לחלוקה תוכל לבחור בין לחלק 6% מהם ואז להימנע מתשלום המסים, או להותיר אותם בחברה ולשלם את המס

ניצן כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הסכמות שהושגו היום (חמישי) בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ לנשיאות המגזר העסקי בסוגיית הרווחים הכלואים, יוצרות נתיב שבו יוכלו חברות שיש להן רווחים לא מחולקים, לחלק אותם בלי לשלם את המס עליהם.

הנתיב הוא כזה: חברה שיש לה יתרת רווחים המיועדת לחלוקה תוכל לבחור בין לחלק 6% מהרווחים האלה ואז להימנע מתשלום המס על הרווחים הכלואים, או להותיר אותם בחברה ולשלם את המס.

באופן עקרוני לא אמורה להיות כאן פגיעה בהכנסות המדינה ממסים (ואולי במובן הזה, מדובר בצעד חיובי, נ"כ) בשל העובדה שאם הכסף הזה יחולק, ישולם מס על תשלום הדיווידנדים שהוא גבוה מהמס על הרווחים הכלואים.

מדובר בהערכה ראשונית שכן המס על הרווחים הכלואים הוטל גם על רווחים שנצברו בעבר בסדר גודל של 700 מיליארד שקל. אם חברה תבחר לחלק את הכסף הזה היא תשלום מס גבוה אמנם אבל על סכום נמוך.

כך או אחרת תקציב המדינה נראה כעת שונה לגמרי, בסעיף ההכנסות מכפי שהיה רק בתחילת השבוע. יש לציין כי המס על הרווחים הכלואים התקבל כמס דרקוני שיפגע בצמיחה העתידית של הכלכלה הישראלית, שכן חברות יעדיפו לחלק את הכסף שיש בקופה במקום להשקיע אותו או לשמור אותו לימים פחות טובים.

סמוטריץ׳ החליט להקריב את הצמיחה העתידית כדי למלא את קופת המדינה המרוקנת בשל הוצאות המלחמה וההסכמים הקואליציונים הנדיבים של הממשלה.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, אמר כי ״אני שמח מאד על ההסכמות עם נשיאות המגזר העסקי. אני מוביל בשיתוף פעולה מלא עם כלל הגורמים במשק תקציב מדינה שיייתן את הגיבוי המלא לחיילנו ותקציב שיתמוך את מאמצי המלחמה. התיקון שעושים מייצר שקילות מיסויית והוא צעד נכון עבור המשק הישראלי בעת המלחמה".

ויו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הצהיר: ״אחרי למעלה מחודשיים שאנו עוסקים בטיוב החוק המורכב הזה, ומתוך אחריות כבדה שמונחת עלינו לוודא שלא יפגעו ההשקעות והצמיחה במשק, הגענו להסכמות נוספות שיאפשרו גמישות ופשטות לעסקים".

מטעם משרד האוצר - המנהל הכללי, אגף תקציבים והכלכלן הראשי - ורשות המסים, נמסר: "בהמשך להודעה המשותפת של משרד האוצר ונשיאות המגזר העסקי בדבר הגעה לפשרה בנוגע לחקיקת מיסוי הרווחים שאינם מחולקים, מובהר כי אין בפשרה כדי לשנות באופן מהותי את צפי ההכנסה, וכי כפי שהובהר לפרוטוקול בוועדת הכספים על-ידי נציג אגף תקציבים, הסכום שאמור להתקבל באופן חד-פעמי בשנת 2025 הוא כ-10 מיליארד שקל, והסכום שיתווסף לבסיס התקציב הוא כ-5 מיליארד שקל, הכל כפי שפורט במסמכי התקציב שהוגש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...