נכסים דיגיטליים כדוגמת מטבע קריפטו, אסימון דיגיטלי ו-NFT יסווגו כנכס בפקודת מס הכנסה, כך עולה מתזכיר חוק ראשון אשר הופץ בנוגע לפעילות בנכסים דיגיטליים, עליו הודיעו הערב משרד האוצר ורשות המסים. על רווחים המופקים מנכסים אלה יחול מס רווחי הון.

תזכיר זה פורסם להערות הציבור ויש לעבור בהמשך אישורים בוועדת הכספים ובמליאת הכנסת. קביעה זו מתיישבת עם עמדת רשות המסים, שפורסמה לציבור בשנת 2017 ואושרה על ידי בית המשפט, אך עיגונה בחקיקה יעניק ודאות רבה יותר לעוסקים בפעילות בנכסים דיגיטליים, ובפרט במטבעות קריפטוגרפיים.

בנוסף, תזכיר החוק קובע את הכללים אשר לפיהם ייקבע מתי רווח שהופק מנכס דיגיטלי ייחשב לרווח שהופק בישראל. על פי פקודת מס הכנסה, רווח הון חייב במס אם הופק על ידי תושב ישראל או אם הופק בישראל, בין אם על ידי תושב ישראל ובין אם על ידי תושב חוץ.

על פי תזכיר החוק, רווח הון שהופק ממכירת נכס דיגיטלי ייחשב לרווח שהופק בישראל אם מוכר הנכס היה תושב ישראל במועד רכישת הנכס הדיגיטלי. כמו כן, אם הנכס הדיגיטלי משקף זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש שנמצא בישראל או לחבר בני אדם תושב ישראל, המוכר יהיה חייב במס רווח הון עבור הרווח ממכירתו.

מדובר בראשון בסדרה של חוקים שיקודמו במטרה להסדיר את הפעילות בנכסים דיגיטליים ומטבעות קריפטוגרפיים, בהמשך להחלטת ממשלה בנושא, המבוססת על דוח אגף הכלכלן הראשי ועל עבודת מטה משותפת של רשות המסים ואגף הכלכלן הראשי, יחד עם גורמי מקצוע רלוונטיים נוספים. אסדרת החקיקה תתמודד עם סיכונים כלכליים אפשריים, כגון העלמות מס ושימוש בנכסים דיגיטליים להלבנת הון.

מהו מיסוי הון על קריפטו וכיצד ישפיע על המשקיעים?

עו"ד יאיר בנימיני, שותף במשרד בנימיני ושות' העוסק במיסוי, אמר ל"ישראל היום": "ההוראה החשובה בהצעת החוק היא הקביעה כי מטבע קריפטו שנרכש על ידי תושב ישראל ייחשב לנכס המצוי בישראל – כאילו היה קרקע בראש העין או מניות בחברה ישראלית. רשות המסים מבקשת להוסיף את ההוראה הזו לחוק כדי לאפשר לכאורה לרשות המסים לחייב במס פעילות קריפטו של עולים חדשים ותושבים חוזרים אשר כיום מסווגים את פעילותם בתחום הקריפטו כפעילות מחוץ לישראל".

"בנוסף, היא תאפשר לרשות לחייב במס גם תושבי חוץ אשר קנו מטבעות בעת שהותם בישראל. עם זאת, חשוב לציין שאין הצדקה עיונית לראות בביטקוין או באיתריום כנכס המצוי בישראל, שכן אין להם זיקה אמיתית לישראל. הקשר אף פחות מובהק כאשר מדובר ב"טוקן" דיגיטלי שהונפק על ידי ישות זרה ומקנה זכויות לשירות או לנכס מחוץ לישראל. ההצעה עלולה להוביל לכפל מס לתושבי חוץ".

תגובת פורום חברות הקריפטו לתזכיר החוק למיסוי נכסים דיגיטליים.

ניר הירשמן רוב, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו מסר בתגובה כי: "תזכיר החוק שהתפרסם היום להערות הציבור משקף את הדיונים הרבים שקיימה הרשות איתנו בחודשים האחרונים. התזכיר אומר דבר פשוט למשקיעים זרים בהייטק הישראלי: סכנת המיסוי הכפול עליכם מצטמצמת דרמטית, ואתם מוזמנים להשקיע בחברות ההייטק בתחום הקריפטו בישראל. מדובר על תעשיה משמעותית, בה פעילות 174 חברות, 3800 עובדים וגייסה כ 3.85 מיליארד דולר, וכעת, עם כניסתו של ממשל טראמפ לתפקיד, אשר נותן רוח גבית משמעותית לכלל תחום הקריפטו בעולם, עשויה לתפוס תפקיד הולך וגדל כאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של ההייטק הישראלי".

עו"ד עידן בן-יעקב, מבן-יעקב עו"ד, המתמחה בסייבר, נדל"ן וניהול הון משפחתי הגיב:

"מדובר במהלך חיובי שיסייע ליציבות בשוק הנכסים הדיגיטליים, על-ידי קביעת ההגדרות ויישור הקו עם מדינות נוספות בעולם באופן שיסייע לידיעת 'כללי המשחק'. עם זאת, ישנה לקונה לדעתי בנוסח המוצע, אשר מבסס את החבות לתשלום המס על זיקה למדינת ישראל, להבדיל מרווחי הון, בהם המיסוי מתבסס על תושבות ולא בהכרח על בסיס מיקום הנכס ובוודאי - על מיקום הנישום במועד רכישתו. בנוסף, נקודת המבט לדעתי צריכה להיות במועד המכירה, בה מתבצע אירוע המס ומימוש הרווח ולא הרכישה ולפי זה לחשב את המס״.