מבקר המדינה: המשרד לשתפ"א לא מממש את מטרותיו, יש להעריך את יעילותו כגוף עצמאי

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ממליץ כי ראש הממשלה והשר לשיתוף פעולה אזורי יבחנו את נחיצותו של המשרד לשתפ"א כמשרד עצמאי, נוכח ממצאי דוח מבקר המדינה. בדוח נמצא כי מרבית הפרויקטים של המשרד התעכבו במשך שנים רבות וטרם הבשילו.

עוד הוסיף המבקר כי אם יימצא כי פעילות המשרד לשתפ"א כמשרד עצמאי אכן נחוצה, נדרש להסדיר את תחומי אחריותו וסמכויותיו ולגבש בהקדם תוכנית אסטרטגית הכוללת משימות ויעדים לפעילותו, ולפעול ליישומה של תוכנית זו. מלשכתו של דוד אמסלם נמסר: לשכת השר מביעה צער על הביקורת המובאת בדו"ח, אך מדגישה כי מדובר במצב שהיה קיים טרם כניסתו של השר אמסלם לתפקיד.

בהחלטת הממשלה מיוני 2009 על הקמת המשרד לשתפ"א הוגדר תפקידו של המשרד אך לא הוגדרו סמכויותיו, שלא כמו במשרד לפיתוח הנגב והגליל שלגביו הוגדרו סמכויות בהחלטת הממשלה שעסקה בהקמתו, ושלא כמו בהחלטת הממשלה שעסקה ברשות לפיתוח חברתי כלכלי של המגזר הדרוזי והצ'רקסי. עלה כי אין בהחלטת הממשלה או במקור מחייב  אחר הגדרה ברורה של אחריות המשרד לשתפ"א וכי כדי לקדם ולהוציא לפועל את הפרויקטים המרכזיים שעליהם הוא אמון, הוא תלוי ברצונם הטוב של המשרדים והגופים הממשלתיים האחרים. כתוצאה מכך מרבית הפרויקטים של המשרד התעכבו במשך שנים רבות וטרם הבשילו. כך לדוגמה התעכבה השלמתו של פרויקט "שער הירדן", אף שחלפו כ-26 שנים מיום חתימת ההסכם להקמתו וכ-12 שנים ממועד החלטת הממשלה הראשונה אשר עסקה בפרויקט זה.

למרות החשיבות הרבה של הפרויקטים "שער הירדן" ו"תעלת הימים", של הפעילויות המבוצעות במסגרת הקולות הקוראים שמפרסם המשרד לשתפ"א ושל התמיכות שהוא מעניק לפי סעיף 3א לחוק התקציב, לא נערכה ביקורת פנימית לבדיקת הפרויקטים .היעדרה של ביקורת פנימית לבדיקת הפרויקטים שבאחריות המשרד לשתפ"א, הפעילות על פי הקולות הקוראים, התמיכות והפעילויות הכספיות השונות של המשרד אינו מאפשר להצביע לפני הנהלת המשרד והגורמים הרלוונטיים על העיכובים המשמעותיים במימושם של הפרויקטים השונים ואף אינו מאפשר הפקת לקחים לפרויקטים אחרים.

בשנים שנבדקו מצבת כוח האדם של המשרד עמדה בממוצע על 84% מהתקן (29 משרות מאוישות מתוך תקן של 34.5 משרות בממוצע). בנוסף, בביקורת נמצא כי כ-20 תקנים מתוך 34.5 תקנים בממוצע, יועדו לעובדים במשרות אמון בלשכות השר והמנכ"ל ואילו איוש התפקידים המקצועיים במשרד היה חסר. עקב כך נוצרה תלות רבה של המשרד בבעל תפקיד אחד: מנהל אגף הכלכלה, אשר מכהן בתפקידו מיולי 2017, שכן הוא, בין העובדים בדרג המקצועי, היחידים שנשארו במשרד לאורך זמן.

באשר לשיעורי הביצוע התקציבי של המשרד עולה כי במהלך השנים 2018 - 2023 אושר למשרד תקציב בסך של כ-39.3 - 73.7 מיליון ש"ח, מתוכו ביצע המשרד עד כ-49% מתקציבו המאושר הכולל ו-12% - 41% בלבד מהתקציב המיועד לייזום פרויקטים ולמימוש תוכניותיו. באופן מצטבר בשנים 2018 - 2023 המשרד הוציא לצורך תפעולו סכומים הגבוהים בכ-40% מהסכומים שהוציא בגין פעולותיו לצורך מימוש ייעודו, ובשנים 2018 - 2019 הוציא המשרד כ-85% ממשאביו הכספיים לצורך תשלום שכר והוצאות תפעול.

בנוסף, לאורך השנים קיימת מגמה של ירידה בפעילות העסקית בטרקלין שער אפרים, אשר עלות הקמתו עמדה על כ-4 מיליון ש"ח, מתוך כלל הפעילויות. הירידה מתבטאת הן בכמות המשתתפים בפעילויות העסקיות - מ-609 משתתפים בשנת 2018 ל-405 משתתפים בשנת 2023, והן בשיעור הפעילויות העסקיות - מ-88% בשנת 2018 ל-60% בשנת 2023 - אשר להן יועד טרקלין העסקים במקור. אף על פי שהמקום יועד מלכתחילה לקיום מפגשים בין אנשי עסקים, אין בו עזרים מקובלים התומכים בהם, כגון חיבור אינטרנט אלחוטי, מדפסות ועמדות מחשב. נוסף על כך, בנייתו של טרקלין העסקים שבמעבר גלבוע, אשר עלות תכנונו והקמתו תוקצבה על ידי המשרד לשתפ"א ב-3 מיליון ש"ח, טרם הושלמה, והוא איננו ממלא את ייעודו המקורי.

מרבית הפרויקטים של המשרד התעכבו במשך שנים רבות וטרם הבשילו

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ממליץ כי ראש הממשלה והשר לשיתוף פעולה אזורי יבחנו את נחיצותו של המשרד לשתפ"א כמשרד עצמאי, נוכח ממצאי דוח מבקר המדינה. בדוח נמצא כי מרבית הפרויקטים של המשרד התעכבו במשך שנים רבות וטרם הבשילו. עוד הוסיף המבקר כי אם יימצא כי פעילות המשרד לשתפ"א כמשרד עצמאי אכן נחוצה, נדרש להסדיר את תחומי אחריותו וסמכויותיו ולגבש בהקדם תוכנית אסטרטגית הכוללת משימות ויעדים לפעילותו, ולפעול ליישומה של תוכנית זו.

בהחלטת הממשלה מיוני 2009 על הקמת המשרד לשתפ"א הוגדר תפקידו של המשרד אך לא הוגדרו סמכויותיו, שלא כמו במשרד לפיתוח הנגב והגליל שלגביו הוגדרו סמכויות בהחלטת הממשלה שעסקה בהקמתו, ושלא כמו בהחלטת הממשלה שעסקה ברשות לפיתוח חברתי כלכלי של המגזר הדרוזי והצ'רקסי. עלה כי אין בהחלטת הממשלה או במקור מחייב אחר הגדרה ברורה של אחריות המשרד לשתפ"א וכי כדי לקדם ולהוציא לפועל את הפרויקטים המרכזיים שעליהם הוא אמון, הוא תלוי ברצונם הטוב של המשרדים והגופים הממשלתיים האחרים. כתוצאה מכך מרבית הפרויקטים של המשרד התעכבו במשך שנים רבות וטרם הבשילו. כך לדוגמה התעכבה השלמתו של פרויקט "שער הירדן", אף שחלפו כ-26 שנים מיום חתימת ההסכם להקמתו וכ-12 שנים ממועד החלטת הממשלה הראשונה אשר עסקה בפרויקט זה.

למרות החשיבות הרבה של הפרויקטים "שער הירדן" ו"תעלת הימים", של הפעילויות המבוצעות במסגרת הקולות הקוראים שמפרסם המשרד לשתפ"א ושל התמיכות שהוא מעניק לפי סעיף 3א לחוק התקציב, לא נערכה ביקורת פנימית לבדיקת הפרויקטים .היעדרה של ביקורת פנימית לבדיקת הפרויקטים שבאחריות המשרד לשתפ"א, הפעילות על פי הקולות הקוראים, התמיכות והפעילויות הכספיות השונות של המשרד אינו מאפשר להצביע לפני הנהלת המשרד והגורמים הרלוונטיים על העיכובים המשמעותיים במימושם של הפרויקטים השונים ואף אינו מאפשר הפקת לקחים לפרויקטים אחרים.

בשנים שנבדקו מצבת כוח האדם של המשרד עמדה בממוצע על 84% מהתקן (29 משרות מאוישות מתוך תקן של 34.5 משרות בממוצע). בנוסף, בביקורת נמצא כי כ-20 תקנים מתוך 34.5 תקנים בממוצע, יועדו לעובדים במשרות אמון בלשכות השר והמנכ"ל ואילו איוש התפקידים המקצועיים במשרד היה חסר. עקב כך נוצרה תלות רבה של המשרד בבעל תפקיד אחד: מנהל אגף הכלכלה, אשר מכהן בתפקידו מיולי 2017, שכן הוא, בין העובדים בדרג המקצועי, היחידים שנשארו במשרד לאורך זמן.

באשר לשיעורי הביצוע התקציבי של המשרד עולה כי במהלך השנים 2018 - 2023 אושר למשרד תקציב בסך של כ-39.3 - 73.7 מיליון ש"ח, מתוכו ביצע המשרד עד כ-49% מתקציבו המאושר הכולל ו-12% - 41% בלבד מהתקציב המיועד לייזום פרויקטים ולמימוש תוכניותיו. באופן מצטבר בשנים 2018-2023 המשרד הוציא לצורך תפעולו סכומים הגבוהים בכ-40% מהסכומים שהוציא בגין פעולותיו לצורך מימוש ייעודו, ובשנים 2018-2019 הוציא המשרד כ-85% ממשאביו הכספיים לצורך תשלום שכר והוצאות תפעול.

בנוסף, לאורך השנים קיימת מגמה של ירידה בפעילות העסקית בטרקלין שער אפרים, אשר עלות הקמתו עמדה על כ-4 מיליון ש"ח, מתוך כלל הפעילויות. הירידה מתבטאת הן בכמות המשתתפים בפעילויות העסקיות - מ-609 משתתפים בשנת 2018 ל-405 משתתפים בשנת 2023, והן בשיעור הפעילויות העסקיות - מ-88% בשנת 2018 ל-60% בשנת 2023 - אשר להן יועד טרקלין העסקים במקור. אף על פי שהמקום יועד מלכתחילה לקיום מפגשים בין אנשי עסקים, אין בו עזרים מקובלים התומכים בהם, כגון חיבור אינטרנט אלחוטי, מדפסות ועמדות מחשב. נוסף על כך, בנייתו של טרקלין העסקים שבמעבר גלבוע, אשר עלות תכנונו והקמתו תוקצבה על ידי המשרד לשתפ"א ב-3 מיליון ש"ח, טרם הושלמה, והוא איננו ממלא את ייעודו המקורי.

מלשכת השר דוד אמסלם נמסר: דוח הביקורת בחן את השנים שבין 2019-2022, שאופיינו בהיעדר יציבות גיאופוליטית וכן בהתפרצותה של הקורונה. יובהר כי תקופה זו שנבחנה מתייחסת לשנים קודם לכניסתו של השר אמסלם לתפקידו ב-2023. עם כניסתו לתפקיד, הוביל השר יחד עם צוות המשרד בראשות המנכ"ל, תהליך מקיף של עדכון תכניות עבודה, בהתאם לדו"ח אסטרטגי שהוזמן על ידי המשרד בשנת 2021 מחברת דלויט. קודמיו בחרו להתעלם ממסקנות הדו"ח שהוגש.

השר אמסלם פועל ליישום מסקנות הדו"ח באופן ייסודי ונחוש. מאז כניסתו לתפקיד חל שיפור משמעותי בתפקוד המשרד וביכולתו לקדם את יעדיו, כך גם בהיבט ניצול התקציב בשנת 2023 – שלא נבחנה כחלק מהליך הביקורת – בה נרשמו נתוני שיא. המשרד גילה בשנה זו גמישות יוצאת דופן המאפשרת ביצוע פעילויות על אף האתגרים שהוזכרו וכן מלחמת "חרבות ברזל". המשרד מצליח להביא לתוצרים משמעותיים המסייעים בעיצוב דעת הקהל האזורית ולחיזוק הנרטיב הישראלי בעניין המאמץ המלחמתי וכנגזר, לשמירה על אינטרסים ישראליים, מדיניים וביטחוניים, כפי שנוכחנו לדעת במהלך המלחמה.

לשכת השר מביעה צער על הביקורת המובאת בדו"ח, אך מדגישה כי מדובר במצב שהיה קיים טרם כניסתו של השר אמסלם לתפקיד. אנו סמוכים ובטוחים כי המשך עבודתו הנמרצת של המשרד תביא לשיפור משמעותי נוסף בתפקודו וביכולתו למלא את ייעודו.