תקציב 2025: יישובי הצפון, הביטחון וההבטחות לסגירת משרדי ממשלה שלא מומשו

תקציב המדינה לשנת 2025עבר היום (שישי) בממשלה והוא יעמוד על כ-607.4 מיליארד שקל.
לצד התקציב אישרה הממשלה צעדי התאמות תקציביות בסך כולל של כ-37 מיליארד שקל.
במסגרת התקציב, הממשלה נסוגה מקיצוץ שכר המינימום וקצבאות הביטוח הלאומי, אך מי שישא בנטל הוא ציבור העובדים דרך העלאה של תשלומי הביטוח הלאומי.

בנוסף, ייתכן כי יקוצצו חמישה משרדי ממשלה,מחצית מהמשרדים אשר היו אמורים להיסגר, כפי שפורסם ב"ישראל היום".

"התוכנית מדברת על סגירת חמישה משרדי ממשלה, מחצית מהמשרדים שהיו אמורים להסגר לפי המלצת משרד האוצר שגובשה בתחילת השנה", מסביר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO הסביר את המשמעות של התקציב לשנת 2025.

"כזכור, בתחילת השנה גיבש משרד האוצר תוכנית לסגור 10 משרדי ממשלה, ובהמשך להתאים את מבנה הממשלה לכ-15 עד 17 משרדים בלבד בהתאם לעקרונות דו"ח הצוות להתאמת מבנה הממשלה. בפועל, התקציב מסתפק בקיצוץ סמלי של חמישה משרדי ממשלה בלבד ואינו כולל שינוי של ממש בסדרי העדיפויות הלאומיים".

לגבי ביטול קיצוץ שכר המינימום וקצבאות הביטוח הלאומי אמר הרצוג: "הממשלה נסוגה בה מקיצוץ שכר המינימום וקצבאות הביטוח הלאומי, אך התקציב אינו משקף שינוי בסדרי עדיפויות לאומיים. הקצבאות אמנם יעלו אך מי שישא בנטל הוא ציבור העובדים דרך העלאה של תשלומי הביטוח הלאומי, בהיקף של כ-5 מיליארד שקלים. התקציב אינו מבשר שינוי בסדרי עדיפויות לאומיים. ציבור העובדים ישא בנטל של הגדלת תשלומי הביטוח הלאומי ואילו משרדי הממשלה המיותרים לא יקוצצו, והכספים הקואליציוניים יעמדו על כ-4 מיליארד שקלים".

לגבי המשמעות בפגיעה בכיס של המשפחות בישראל, אומר הרצוג כי "ההערכות הן שתקציב הממשלה צפוי להביא לפגיעה ממוצעת של כ-7,000 שקלים לשנה למשפחה עובדת ממוצעת.

ההתאמות של הרגע האחרון בתקציב הפחיתו את הפגיעה במקבלי הקצבאות, אך הגדילו את הפגיעה בציבור העובדים. ציבור העובדים סופג עלות משולשת - עליה בתשלומי מס הכנסה כתוצאה מהקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי, עליה בתשלומי ביטוח לאומי כדי לממן את אי-הקפאת הקצבאות וויתור על שני ימי הבראה.

עוד הוסיף הרצוג כי "התקציב אינו כולל את הצעדים מעודדי הצמיחה והגדלת השיוויון בנטל שעליהם המליץ בנק ישראל, וכפועל יוצא עלול להביא להגדלת הגרעון והגדלת הסיכון להורדה נוספת בדירוג האשראי של ישראל".

באשר לתקציב הביטחון, אמר הכלכלן הבכיר: "תקציב הביטחון ויגדל לכ-117 מילארד שקלים. העליה בתקציב נובעת מהגידול בצרכי הבטחון של ישראל, וכן מהעלות העודפת של הגידול הצפוי בימי המילואים. לפי הערכות שפרסם בזמנו משרד האוצר ניתן היה להפחית את הנטל הכלכלי של הארכת שירות המילואים בכ-10 מיליארד שקלים בשנה, באמצעות גיוס חרדים, דבר שלא נכלל בתקציב. המשמעות הוא שהתקציב מגלם החרפת אי-השיוויון בנטל, וציבור העובדים ומשרתי המילואים מממן בהיקף הולך וגדל את אי-גיוס החרדים".

באשר לשיקום ישובי הצפון עולה כי התקציב כולל כ-15 מיליארד שקלים בלבד לשיקומם, כמחצית מהתקציב של 31 מיליארד שקלים שגיבש הפרוייקטור הממשלתי לשיקום הצפון.

לדברי הרצוג, "התקציב אינו מפרט את יעדי ההשקעה הספציפיים לשיקום הצפון, ולכן מעלה חשש שיכלול בתוכו גם תקציבים שממילא היו מגיעים לצפון. התקציב מיועד לשיקום כללי ישובי הצפון וכולל את כל הישובים עד 30 ק"מ מהגבול ולא רק את הישובים המפונים".