"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

רק מחאת צרכנים תבלום את יוקר המחיה

בחמש השנים האחרונות זינקו מחירי המזון בישראל ב־30% • חלק מהמוצרים התייקרו בשיעור תלת-ספרתי ובעשרות שקלים למוצר • מחירו של סל קניות שבועי ממוצע למשפחה זינק מאז ספטמבר 2019 באופן דרסטי, והקנייה בסופרים מתייקרת לפחות בכ-10,000 שקלים לשנה

,עודכן
0השמעה
המלחמה על יוקר המחיה, צילום: יוסי זליגר

בשנים האחרונות חווים אזרחי ישראל התייקרות משמעותית של סל הקניות הביתי. העלאות המחירים נוגעות למגוון רחב של מוצרים, כולל מזון, מוצרי ניקיון ותברואה. תופעה זו מעוררת חששות רבים בקרב הציבור, והשפעותיה נוגעות כמעט לכל משק בית.

בחמש השנים האחרונות זינקו מחירי המזון בישראל ב־30%, כשתחילת הזינוק היתה בזמן משבר הקורונה, והוא החריף בזמן מלחמת חרבות ברזל. חלק מהמוצרים התייקרו בשיעור תלת-ספרתי ובעשרות שקלים למוצר. על פי נתוני "פרייסז", מחירו של סל קניות שבועי ממוצע למשפחה זינק מאז ספטמבר 2019 באופן דרסטי, והקנייה בסופרים מתייקרת לפחות בכ-10,000 שקלים לשנה.

הסיבות להתייקרות של סל הקניות הן רבות ומגוונות. עליית המחירים העולמית תורמת לכך, והאינפלציה הגלובלית והעלייה במחירי חומרי הגלם משפיעות על כלכלות שונות, כולל זו של ישראל. סיבה נוספת היא בעיות בשרשרת האספקה, שהחלו בזמן משבר הקורונה והחריפו במלחמות ברחבי העולם, בזמן שנתיבי אספקה הושבתו וספינות המשא נאלצו להאריך את דרכן עד לנקודת היעד מה שהוביל להתייקרות השינוע.

סיבה חשובה מאוד היא ניצול הקמעונאים את המצב. אלה זיהו את הפוטנציאל לרווח וגלגלו את ההתייקרויות על גבם של האזרחים, חרף העובדה שהדוחות הכספיים שלהם רשמו רווחים אסטרונומיים טרם ההתייקרות.

איפה שר הכלכלה?

הריכוזיות בענף הקמעונאות דורשת טיפול מיידי של שר הכלכלה, שכן כל עוד המצב נמשך - לטייקונים בענף לא יהיה שום אינטרס להוריד עלויות ולהקל על מיליוני משקי בית בישראל.

על פי נתוני "סטורנקסט", כ־60% ממכירות הענף נשלטות בידי 20 ספקים. עשרת הגדולים שבהם אוחזים בכ־50% מהמכירות. כשהספקים מזהים רפיסות של הרגולציה על המחירים, הם מנצלים את הוואקום ומעלים מחירים ללא הבקרה הרצויה וההכרחית. כך מתכנסים האינטרסים של הטייקונים והספקים לנצל את המצב כדי לשפר את הרווחיות שלהם.

ההתייקרות משפיעה לא רק על הצרכנים, אלא על המשק כולו, מכיוון שכשמשפחות מתקשות לעמוד בעלויות הן מכוונות את ההוצאות שלהן למוצרים ההכרחיים בלבד ומפחיתות את הצריכה, מה שיכול להוביל לדעיכת הכלכלה. מיותר לציין שהעלייה במחירים פוגעת באוכלוסיות מוחלשות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שמוציאות שיעור גבוה מהכנסותיהן על מזון ועל תחומים חיוניים בלבד, וכך יש השפעה שלילית על איכות החיים שלהן.

כדי להתמודד עם יוקר המחיה, בכוחם של הצרכנים לעורר מחאה חברתית שעשויה להביא להקפאת העלייה התלולה. הצרכנים לא אמורים לקבל בהבנה את הניצול הציני של הטייקונים. ברגע שתהיה התגייסות של כלל החברה הישראלית לטפל בלקונה - וכבר ראינו כיצד מחאות חברתיות תורמות לסדר היום הציבורי ומשפיעות על איכות החיים - נוכל לראות כיצד פתאום הספקים בענף נאלצים להוריד מחירים.

בל נשכח שתמיכה בעסקים קטנים ורכישת מוצרים מהם עשויות לתמוך בכלכלה המקומית. תתפלאו - לעיתים יש באפשרותם להציע מחירים אטרקטיביים.

הכותבת היא סגנית נשיא להב – לשכת העצמאים בישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר