כצפוי: בנק ישראל השאיר את הריבית על כנה

כפי שצפו הכלכלנים בשוק, בנק ישראל לא הוריד את הריבית והשאירה אותה על כנה. זאת בניגוד למגמה בארה"ב לפיה הפד הוריד בחודש ספטמבר האחרון את הריבית בחצי אחוז. מגמת הריבית תיוותר 4.5% בשנה הקרובה.

הצפי הוא שהורדת ריבית תוכל לקרות במחצית השנייה של השנה הבאה, במקרה הטוב. ההערכות מתייחסות לכך שבחודש יולי האחרון בנק ישראל כתב שהוא מחמיר את הנחת העבודה שלו. זאת בשל ההנחה שהשפעת ההסלמה הביטחונית על הכלכלה תגדל ואף תימשך עד לסוף השנה. עם זאת, בשלושת החודשים שחלפו המצב החמיר והסבירות שהמלחמה תסתיים עד סוף שנת 2024 נמוכה כעת. נוסף על כך, ברקע ישנם גורמים משמעותיים נוספים: הורדת דירוגי האשראי של ישראל על ידי מודיס ו s&p והיעדר תוכנית כלכלית להתמודדות עם ההאטה הכלכלית והגידול בגירעון.

בבנק ישראל הסבירו את החלטתם בעקבות מגבלות ההיצע במשק וציינו כי אנו עדים לעלייה בסביבת האינפלציה. העלייה בקצב האינפלציה היא רוחבית ומתבטאת ברכיב הבלתי סחיר וברכיב הסחיר כאחד. מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל נחלש מול הדולר ב-2.8% ומול האירו ב-1.5% ובמונחים נומינליים אפקטיביים ב-2.3%. תחזית חטיבת המחקר מעריכה כי בתרחיש הבסיס התוצר הלאומי גולמי יצמח בשיעור של 0.5% בשנת 2024 ובשיעור של 3.8% בשנת 2025. אלו שיעורי צמיחה נמוכים מהתחזית הקודמת ב-1 ו-0.4 נקודות אחוזים לשנים 2024 ו- 2025 בהתאמה.

האינדיקטורים לפעילות הכלכלית מצביעים כי חלה עלייה מסויימת בפעילות ברבעון השלישי, אם כי רמת הפעילות עדיין רחוקה מקו המגמה. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, בעיקר על רקע מגבלות ההיצע. בשוק הדיור המשיכה מגמת העלייה המהירה במחירי הדירות, והמגבלות על פעילות ענף הבנייה עדיין משמעותיות. זאת ועוד, אי-הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת התבטאה בהורדות דירוג האשראי של ישראל, ובעלייה בפרמיית הסיכון של המשק. לעלייה במתיחות במזרח התיכון יש עד כה השפעה מתונה על השווקים הפיננסיים הגלובליים, לצד זאת נרשמה עליה במחירי הנפט והגז הטבעי.

על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות ותמיכה בפעילות הכלכלית. בתוך כך, בבנק ישראל החליטו שתוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות מחירים בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית. על פי האינדיקטורים השוטפים לרבעון השלישי נמשך הקצב המתון
של ההתאוששות, כך שרמת הפעילות במשק עודנה נמוכה מקו המגמה.

בנק ישראל התייחס לעליית מדד המחירים לצרכן והוסיף כי בצל מגבלות ההיצע במשק, אנו עדים לעלייה בסביבת האינפלציה. מדד המחירים לצרכן עלה באוגוסט ב-0.9% והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עומדת על 3.6% ומצויה מעל הגבול העליון של היעד. על פי הערכות החזאים, האינפלציה תמשיך לעלות בתחילת שנת 2025, גם על רקע עליית המע"מ הצפויה, ולאחר מכן תתמתן אל עבר הגבול העליון של היעד במחצית השנייה. להערכת הוועדה קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה לרבות ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעתן על הפעילות במשק, פיחות בשקל, מגבלות ההיצע המתמשכות, ההתפתחויות הפיסקליות, ועליית מחירי הנפט בעולם.

עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, אמר ל
"ההחלטה להשאיר את הריבית על כנה לנוכח ההתנהלות הבלתי אחראית של הממשלה ושר האוצר בפרט היא צעד הכרחי. זאת לאור התנאים הכלכליים הנוכחיים ובעצם הנגיד משמש כמבוגר ההכרחי שמנסה למנוע בכל דרך הידרדרות למיתון ומשבר אינפלציה גדול, אך שוב המציאות הזו מעצימה את הבעיות שהעסקים הקטנים והבינוניים מתמודדים איתם בזמן מלחמה".

עו”ד כהן הוסיף: "הקפאת עליית הריבית בעצם שמה את המשק במצב של עמידה במקום ואם משרד האוצר לא ימצא פתרונות ארוכי טווח למצב הקשה בשוק, העסקים ימשיכו לסבול מקשיי נזילות וחוסר יציבות כלכלית. אנחנו זקוקים לתוכניות כלכליות מקיפות יותר מאלה שהוצגו שתתמקדנה במנועי צמיחה במשק , בהקטנת עלויות המיסוי והקלות רגולטוריות, אחרת העצמאים והעסקים הקטנים יתקשו לשרוד בתנאי הריבית הקיימים כיום בשוק ולא נראה באופק שום שינוי".

לאחר ההחלטה על הותרת הריבית על כנה התייחס לדברים נגיד בנק ישראל המכהן, פרופסור אמיר ירון, ואמר: "ארצה להתייחס להורדה הנוספת של דירוג האשראי של ישראל והמשך אופק דירוג שלילי על ידי סוכנויות הדירוג 'מודי'ס' ו-S&P. חשוב להטות אוזן ולהתייחס ברצינות להערכות של חברות הדירוג, שכן הן משקפות את האתגרים והסיכונים העומדים בפני הכלכלה הישראלית כפי שהעולם רואה זאת. סוכנויות הדירוג מדגישות את השפעת המציאות הגיאופוליטית, אך משקפות גם את השפעת ניהול המדיניות הפיסקלית תוך דגש על חשיבות מתווה המדיניות העתידי. כדי להבטיח את אמון השווקים בכלכלה הישראלית חשוב שהממשלה תפעל לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוחות, אלו תואמות במידה רבה את ההמלצות שהועלו בעבר על ידי בנק ישראל".

זאת ועוד, התייחס הנגיד לתקציב המדינה לשנת 2025 שמשפיע אף הוא על שיעורי הריבית במשק: "תקציב המדינה לשנת 2025 מאתגר ותהליך גיבושו הינו צעד חיובי, בוודאי על רקע היקף ההתאמות הפיסקליות הנדרשות. אישור תקציב אחראי ל-2025 הוא מרכיב חיוני בחיזוק האמון של השווקים הבינלאומיים ובשמירה על איתנות המשק. חשוב לאשר בממשלה ובכנסת התאמות פיסקליות בעלות אופי פרמננטי בהיקף משמעותי, כנגד הגידול המתמיד בהוצאות הביטחון. זאת, על-מנת לאפשר ליחס החוב לתוצר להתייצב ולשוב לרדת בשנתיים הקרובות. בהקשר זה, הצעדים שהציג שר האוצר הם בכיוון הנכון. בהיבט הרכב התקציב רצוי כי ההתאמות יושתו על אוכלוסייה רחבה ככל האפשר וחשוב שהממשלה תתעדף הוצאות תומכות צמיחה, תצמצם תמריצים שליליים ליציאה לעבודה ותבטל פעילויות של משרדים שאינם חיוניים, ודאי בעת הזו".