"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדאיג: מספר הישראלים שהוגדרו כיורדים במהלך 2023 זינק בכמחצית

לפי השיטה בה נוהג הלמ"ס, "יוצא לטווח ארוך" מוגדר מי שלא שהה בישראל במשך יותר מ-275 ימים - ומכאן שהנתונים מתייחסים בחלקם לאנשים שיצאו כבר בשנת 2022 • נתונים ראשוניים של השנה הנוכחית מציירים תמונה קודרת אף יותר: קפיצה של 58% במספר הישראלים שמנהלים את חייהם בחו"ל • במהלך המאבק על הרפורמה המשפטית עלו אזהרות מהתגברות הירידה בעקבות השסע חברתי שנוצר בשל קידומה והמאבק סביבה • יותר ממחצית מהישראלים שעזבו היו ילידי חו"ל ממדינות ברה"מ, והסיבה לכך יכולה להיות השפעת המלחמה באוקראינה

,עודכן
0השמעה
נוסעים בנתב"ג. צילום: יוסי זליגר

מאזן ההגירה הבינלאומית של ישראלים בשנת 2023 היה שלילי וקצב היוצאים התגבר, כך עולה מנותני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כ-55,300 ישראלים הוגדרו בשנה שעברה כיוצאים לטווח ארוך, לעומת כ-27,800 שחזרו לישראל. לשם השוואה, ב-2022 עזבו את ישראל פחות מ-40,000 אזרחים.

לפי השיטה בה נוהג הלמ"ס, "יוצא לטווח ארוך" מוגדר מי שלא שהה בישראל במשך יותר מ-275 ימים - ומכאן שהנתונים מתייחסים בחלקם לאנשים שיצאו כבר בשנת 2022. מה שניתן ללמוד מהנתונים, הוא כי במהלך 2023 מספר הישראלים ששההו בחו"ל יותר מ-275 ימים גדל בכ-46%.

שנת 2024 מציגה מצב מדאיג אף יותר. במהלך שבעת החודשים הראשונים שלה, מספר האנשים שהוגדרו כיוצאים לטווח ארוך זינק בכ-58.9%, כלומר - 25.5 אלף נפש לעומת 40.6 אלף, וזאת בתקופה המקבילה ל-2023.

במהלך שנת 2023, אשר התאפיינה בשסע חברתי הולך ומעמיק לאור המאבק סביב הרפורמה המשפטית נשמעו תרחישי אימה התגברות הירידה מהארץ, נתונים אלה יכולים להצביע על השפעה מסוימת של אותם האירועים הפוליטיים על הישראליים. נתוני הרבעון השני של 2024, יכולים גם להעיד על השפעת המלחמה בהחלטתם של חלק מהישראלים שלא לשוב ארצה.

אינפו,צילום: אינפו

מרבית היוצאים התגוררו במחוזות במרכז הארץ, כאשר 54.1% מהיוצאים היו ממחוז המרכז וממחוז תל אביב יחד, 11.8% מהיוצאים התגוררו במחוז חיפה, 10.9% ממחוז דרום, 10.7% מאזור ירושלים ו-9.9% מהצפון.

עוד מעלים הנתונים כי 58.8% מהעוזבים הם ילידי חו"ל ו-41.2% ילידי הארץ. מפילוח ילידי חו"ל שעזבו את הארץ ב-2023 לפי ארץ מוצא עולה כי 72.3% מהם עלו ממדינות חבר העמים לשעבר, 8.7% ארה"ב, 4.2% צרפת ו-14.8% ממדינות אחרות.

נתונים אלה יכולים להצביע על השפעת המלחמה באוקראינה על מאזן ההגירה בישראל, שכן הם יכולים לנבוע מהעובדה שהמוני זכאי זכות השבות נמלטו לישראל ממדינות ברה"מ לשעבר. באופן טבעי, ובדומה לגלי עלייה אחרים, חלק מהעולים מתקשים להשתלב במדינה חדשה ואחרים בוחרים להמשיך את מסעם אל הזדמנויות אחרות.

אוכלוסיית היוצאים מתאפיינת ברמת השכלה גבוהה יותר מזו של כלל האוכלוסייה בישראל. בקרב היוצאים, ל-53.7% מהיוצאים היו 13 ומעלה שנות לימוד, בהשוואה ל-44.2% בקרב סך האוכלוסייה בגילים אלו. בולט במיוחד ההבדל בין שיעור היוצאים עם 16 שנות לימוד ומעלה (26.4%) לשיעורם בקרב כלל האוכלוסייה (19%).

מחצית מהעוזבים חוזרים בתוך 4 שנים

רוב הגברים החוזרים בגיל 15 ומעלה היו רווקים (51.6%) ו-40.9% היו נשואים. לעומת זאת, בקרב הנשים החוזרות אחוז הנשואות (45.2%) היה גבוה מאחוז הרווקות (40.9%). כמחצית (51.5%) מהישראלים שחזרו לארץ בשנת 2023 עשו זאת לאחר שהייה קצרה יחסית בחו"ל – שנה עד ארבע שנים (כולל). כרבע (24.2%) חזרו לאחר שהייה של חמש עד עשר שנים, ועוד כרבע (24.3%) חזרו לאחר שהייה ארוכה יחסית של אחד עשר שנים ויותר.

כמחצית (51.5%) מהישראלים שחזרו לארץ בשנת 2023 עשו זאת לאחר שהייה קצרה יחסית בחו"ל - שנה עד ארבע שנים (כולל). כרבע (24.2%) חזרו לאחר שהייה של חמש עד עשר שנים, ועוד כרבע (24.3%) חזרו לאחר שהייה ארוכה יחסית של 10 שנים ויותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר