"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
100 מיליון שקלים קוצצו מהתוכנית לשיפור הבריאות בחברה הערבית: "השפעה הרסנית על התושבים"
נורת אזהרה: מדובר בתוכנית מקיפה בעלות של 650 מיליון שקלים, שנועדה לטפל בשלל בעיות בריאות במגזר • המומחים מתריעים: הדבר עלול לפגוע בטיפול במחלות כרוניות ובמחלות גנטיות באוכלוסייה
אום אל פאחם. צילום: גדעון מרקוביץ'

100 מיליון שקלים קוצצו מהתוכנית לשיפור הבריאות בחברה הערבית: "השפעה הרסנית על התושבים"

נורת אזהרה: מדובר בתוכנית מקיפה בעלות של 650 מיליון שקלים, שנועדה לטפל בשלל בעיות בריאות במגזר • המומחים מתריעים: הדבר עלול לפגוע בטיפול במחלות כרוניות ובמחלות גנטיות באוכלוסייה

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

נורת אזהרה: סכום של כ־100 מיליון שקלים קוצץ מתוכנית רב־שנתית לשיפור הבריאות בחברה הערבית ולצמצום חוסר השוויון, ומומחים מתריעים שהדבר יפגע בטיפול במחלות כרוניות ובמחלות גנטיות באוכלוסייה זו.

מדובר בתוכנית מקיפה בהיקף של 650 מיליון שקלים, שנועדה לטפל בבעיות הבריאות בחברה הערבית כמו סוכרת והשמנה, עישון ומחלות ריאה, מניעת תחלואה ואיתור מוקדם, שנות החיים הראשונות, בריאות האישה ובריאות הנפש. במסגרת התוכנית אף הוקמו יחידות בריאות ב־21 רשויות מקומיות ערביות.

התוכנית תוקצבה לשנים 2022-2026, ולפיה 350 מיליון שקלים יועברו ממשרד האוצר ו־300 מיליון שקלים יועברו ממשרד הבריאות. מדוח שהוכן במרכז המחקר של הכנסת עבור ועדת הבריאות עולה כי עד כה לא הועברו לתוכנית 54.1 מיליון שקלים. זאת עוד לפני הקיצוץ הרוחבי בשיעור של 15% - כ־52 מיליון שקלים - בתקציבי התוכניות הממשלתיות לקידום הבריאות באוכלוסייה הערבית בשנים 2024-2026.

דורשים מימון וסיוע כמו של חולים במחלות מוכרות יותר, צילום: GettyImages

ממשרד הבריאות נמסר לחוקרי מרכז המחקר של הכנסת: "הקיצוץ עלול לפגוע באיכות החיים ובשנות החיים הבריאות של האוכלוסייה הערבית, ובתוך כך להביא לדחייה בהקמה ובשדרוג של שירותי בריאות חדשים ביישובים ערביים, כתוצאה מצמצום מבחן התמיכה הייעודי לאוכלוסייה זו.

"הקיצוץ יוביל גם לפגיעה ביכולת לקדם את תוכנית הגנטיקה ותכנון המשפחה, כולל העלאת המודעות למחלות גנטיות והסברה בנושא תכנון משפחות; וכן לפגיעה בשירותי בריאות הנפש והחוסן, בייחוד בקרב תושבי היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים והכפרים הבלתי מוכרים בנגב, שחווים פגיעה עקב מלחמת חרבות ברזל".

שלל סיבות לדאגה

עוד נמסר כי הקיצוץ עלול להשליך על פעילותן של 21 יחידות הבריאות שהוקמו ביישובים הערביים השונים, שתפקידן העיקרי הוא להוביל את נושא הבריאות במערך השלטון המקומי. השלכה מדאיגה נוספת של צמצום המסגרת התקציבית היא פגיעה ביכולת להרחיב את שעות הפעילות של קופות החולים ביישובים הערביים, באוכלוסיות המוחלשות ביותר בחברה הערבית, וכן באמון האוכלוסייה במשרד הבריאות.

פרופ' בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום בריאות האוכלוסייה הערבית בהסתדרות הרפואית בישראל, מזהיר: "בגלל התחלואה הכרונית הגבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית, עלויות האשפוז גבוהות ביחס לאוכלוסייה היהודית, ולכן יש חשיבות רבה להשקעת תקציבים במניעה ובצמצום פערים. צמצום בתוכניות אלה עלול להוביל בסופו של דבר לתוצאה הפוכה, של הגדלת ההוצאה הציבורית על בריאות".

משרד האוצר. אין תקציב להצעה, צילום: אורן בן חקון

במשרד האוצר, לעומת זאת, סבורים: "הקיצוץ לא צפוי להשפיע על המרכיבים שבליבת התוכנית - הרחבת תשתיות ושיפור השירות שקופות החולים מספקות ביישובי החברה הערבית. הקיצוץ לא צפוי להשפיע באופן מהותי על עיקרי התוכנית, שצפויה לממש את יעדיה גם לאחר הקיצוץ".

"התקציב לא הועבר"

ח"כ אחמד טיבי מסר בתגובה: "לקיצוץ הרוחבי של 15% מהתקציב שמיועד לתוכניות החומש שרובן מיועדות לחברה הערבית, ובפרט לקיצוץ בתוכנית הבריאות של החברה הערבית, יהיו השפעות הרסניות. לפי הדוח, כבר בשנים ‫2022-2023, עוד לפני ההחלטה על הקיצוץ, ‫לא הועבר ממשרד הבריאות וממשרד האוצר כל התקציב שהיה צריך ‫לעבור לחברה הערבית‫.

אחמד טיבי, צילום: אורן ןב חקון

"הקיצוץ הזה יוביל לפגיעה גם באיכות החיים ‫וגם באורך החיים של האוכלוסייה הערבית, ‫ובעיקר - הוא יביא לדחייה של הקמת ‫שירותי בריאות ביישובים הערביים, ‫למשל בתוכניות גנטיקה ‫ותכנון המשפחה, ‫העלאת המודעות למחלות גנטיות, ‫‫שירותי בריאות הנפש והחוסן. הקיצוץ הזה מסכן ‫את הפעילות של 21 יחידות הבריאות ‫שהוקמו במיוחד ביישובים הערביים, ‫שעושות עבודה חשובה ביותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...