שינוי או פיקציה? המחלוקת הגדולה של היבואנים לגבי הרפורמה החדשה

סיבה למסיבה? החל מיום שני האחרון חלו הקלות ביבוא עם השקת הרפורמה החדשה, "לא עוצרים בנמל".

מדובר בחלק הראשון ברפורמה המלאה של משרד הכלכלה והתעשייה, "מה שטוב לאירופה - טוב לישראל", שתאפשר יבוא חופשי של אלפי מוצרים ללא עיכובים בנמלים לצורך בדיקות ואישורים. בין המוצרים: בקבוקים וכלי אוכל לתינוקות, צעצועים לילדים בגילים 3 ומעלה, מדיחי כלים, חיתולים, מקררים, מזגנים, תנורים, טלוויזיות, ציוד מחשבים, אופניים, ריהוט לתינוקות ולילדים, ועוד.

במשרד הכלכלה מציינים כי הרפורמה החדשה מבטלת את הצורך בהצגת הצהרות, אישורים ובדיקות במעבדות למרבית המוצרים המיובאים לישראל וכפופים לתקינה רשמית. המשמעות היא שמעתה יבואנים יידרשו רק להצהיר שהמוצרים עומדים בדרישות התקינה הרשמיות, כמו במדינות אירופה.

עד היום יבואנים נדרשו להגיש את בקשות היבוא למעבדות הבדיקה ובאמצעותן לקבל את אישור הממונה על התקינה לשחרור המוצרים. דרישה זו הביאה לעיכובים ולעלויות נוספות של הבדיקות, האחסון והעיכובים, שהתווספו למחיר הסופי של המוצר לצרכן. במשרד הכלכלה מציינים כי עלויות אלו יכולות להגיע, על פי אומדנים שונים, לכ־9% מערך היבוא של מוצרים שונים.

עד כמה הרפורמה תוזיל את המוצרים? היבואנים חלוקים בשאלה.

שלומי רוחם, בעלי Win Group, אמר ל"ישראל היום": "לדעתי הרפורמה לא תשפיע על המחירים לצרכן ויש לי ביקורת על כך שהאכיפה פה היא חלשה מאוד. למשרד הכלכלה אין יכולת לבדוק את כל המוצרים, מה שאומר שיגיעו מוצרים ללא תקנים. לפי הרפורמה, היבואן נשען על תעודה של הספק מחו"ל. עשרות פעמים בשנים האחרונות הבאנו מוצרים שיש להם תעודות, אבל בבדיקה של מכון התקנים המוצר נפסל מאיזושהי סיבה. המדינה אומרת שהם סומכים על היבואנים, והם אומרים שהם גייסו עוד אנשים, אבל אין להם כוח אדם להגיע לפריפריה. אני מאמין שתוך זמן לא רב יזלגו מוצרים שלא היו עוברים רגולציה קודם לכן".

אסי ארביב, מבעלי קבוצת קלינטון סחר, יבואנית מוצרי חשמל, אומר כי "הרפורמה תגרום לתחרות בשוק ביבוא המקביל. זה אומר שאם יבואן רוצה 'לעצבן' יבואן אחר ויש לו סטוק שמיוצר באירופה - הוא יכול לחסוך את עלות הבדיקה, שנעה בין 5,000 ל־11,000 שקלים או אף 20,000 שקלים, תלוי במוצר. נוסף על כך, זה חוסך את הזמן שהבדיקה לוקחת והיא יכולה לארוך שלושה שבועות.

"להערכתי, מדובר במהלך שפחות ישפיע על היבואנים הגדולים אלא על יבואנים שמביאים כמות קטנה ביבוא מקביל. הם יכולים למלא תצהיר. בנושא של השירות וחלקי חילוף, יבוא מקביל הוא יותר מסובך, אבל ככה זה תמיד. בעולם של היבוא המקביל זה פגז מבחינתם, ויוזיל את העלויות בטווח המיידי".

לדברי אלעד ברשאן, מומחה בשילוח בינלאומי ומנכ"ל SlickChain, "זה לא שהמחוקק אומר ליבואנים שהוא פוטר אותם מהתקן, אבל הוא פוטר אותם מלהציג את תעודת ההתאמה לתקן. משרד הכלכלה אמר שהוא גייס לצורך הבדיקה מפקחים שיבדקו את היבואנים. בין השאר, המפקחים יקנו סחורה ויבדקו אותה במכון התקנים. אם זה לא יעבור, היבואנים יהיו חשופים לסנקציות כלכליות. בשורה התחתונה החיסכון הוא בפרוצדורה".

רז הילמן, סמנכ"ל יבוא מס ותקינה באיגוד לשכות המסחר, סבור, לעומת זאת, כי מדובר בחסם חשוב. לדבריו, "מדובר בחיסכון בביורוקרטיה עבור היבואנים שצריכים להזין כל משלוח ומשלוח למערכת ממוחשבת, לחכות שמעבדת הבדיקה תאשר וגם לשלם כסף. נחסך ליבואנים גם זמן וגם כסף וזה שינוי מאוד חשוב. אני מקווה שהוא יאפשר היצע גדול יותר".

ינון אלרועי, ראש מערך האסדרה במשרד הכלכלה: "אי אפשר היה לעשות את זה בצורה יותר פשוטה. אנחנו מתיישרים לפי מה שקורה במדינות מתקדמות וחלמנו על זה שנים. במקום שיהיו תהליכי קדם־יבוא, אנחנו אומרים ליבואנים: תיכנסו לשוק מבלי לחכות כמה ימים. ברור לכולם שזה חוסך זמן וכסף".