גורם באוצר: "חשוב להעביר כספים מאלה שלא נושאים בנטל לאלה שכן"

המאני טיים של תקציב 2025: משרד האוצר יתחיל מחר במרתון דיוני תקציב לשנת 2025 עם הנהלת המשרד ואיתם גם נציגי נגיד בנק ישראל.

לגיבוש התקציב תהיה השנה חשיבות מכרעת כשהוצאות הממשלה לצורכי המלחמה מרקיעות שחקים, המינוס בקופת המדינה הולך וגדל, סוכנויות הדירוג עוקבות אחרי המתרחש בישראל באדיקות, והמצב הפוליטי השברירי עלול לגרום ללחצים כבירים על אנשי האוצר.

היום מציגים אנשי אגף התקציבים את הצעותיהם לשינויים המבניים במשק (חוק ההסדרים), ומחר הם צפויים להציג את רשימת המיסים החדשים המוצעים במסגרת התקציב.

כאמור, לאוצר יש שלל סיבות לדאגה. לפי הנומרטור המעודכן של תוכנית התקציב התלת־שנתית לשנים 2027-2025, שפורסם בתחילת החודש, סך המחויבויות של הממשלה לתקציב 2025 עומד כבר על 600 מיליארד שקלים - חריגה של 55 מיליארד מהיעד שנקבע בחוק.

כדי לשמור על המסגרות הקבועות בחוק ולהימנע מהורדת דירוג האשראי, פערים אלה מצריכים צעדי התכנסות מצד הממשלה בצד ההוצאה (קיצוצים בתקציבי משרדים) ובצד ההכנסה (הטלת מיסים נוספים על הציבור). הדבר חשוב היות שככל שהממשלה תקטין את הגירעון התקציבי, כך יקטן נטל תשלומי הריבית מסך ההוצאה בעתיד. צעדי התכנסות אפשריים, לצד הגדלת ההכנסה, הם העלאת שיעורי מיסים קיימים, הרחבת בסיס המס, הטלת מיסים נוספים וצמצום הטבות מס.

לפי שיטת הדיונים החדשה שעליה הכריז שר האוצר בצלאל סמוטריץ', משרדי הממשלה יהיו שותפים לגיבוש תקציביהם, וזאת "כדי לאפשר למשרדים להתמודד טוב יותר עם קיצוצי העומק הצפויים תוך פגיעה מינימלית בתפקודם".

זאת בשונה ממה שהיה נהוג במשך שנים, כשאגף התקציבים היה סוגר קודם את מסגרות התקציב של כל משרד ואת השינויים המבניים, וכשבועיים לפני סוף התהליך התקציבים היו "מונחתים" על משרדי הממשלה. אלה היו נכנסים למו"מ ארוך עם האוצר, שהיה מסתיים בליל אישור התקציב.

ההיגיון שעומד מאחורי החלטת סמוטריץ' אומר כי כדאי שהתהליך מול המשרדים יתנהל גם בזמן גיבוש התקציב, ולא שאגף התקציבים ישמע את המשרדים כמה ימים לפני אישור התקציב. מדובר בדבר שיכול להישמע אף טבעי, אלא שהחשש הוא שמשרדי הממשלה יפעילו לחץ כבד על אנשי האוצר ומפוליטיזציה עוד בזמן גיבוש התקציב.

"לא מדובר בחשש בלתי סביר", אומר לנו אחד הגורמים באוצר שמעורב בגיבוש התקציב. "יכול מאוד להיות שזה מה שיקרה בסוף, בטח עם המורכבויות הפוליטיות הקיימות כיום.

"השאלה הגדולה היא מה קורה אחרי היומיים האלה של הדיונים – האם מתחילים לחזור לעבודה סדורה מול המשרדים תוך הבהרות מה יהיו המסגרות, שלא נפרוץ אותן, או האם יהיו עכשיו הנחתות על אגף התקציבים, עם גירעון תוצאתי, שזה גרוע מאוד".

"חשוב שזה לא יגיע למצב שהמשרדים אומרים מה לעשות לדרג המקצועי. השאלה בסוף באיזה משרד מדובר. אם מדובר במשרד שאין עליו לחצים פוליטיים – זה מצוין", מוסיף הגורם. "אם נותנים את זה למשרד שאנחנו מבינים שהכספים יזלגו למקומות שאנחנו לא רוצים – זה רע מאוד.

"חשוב מאוד שהגירעון לא יהיה תוצאתי, אלא שיהיה נמוך ופוחת, וחושב להעביר כמה שיותר כספים מאלה שלא נושאים בנטל לאלה שכן נושאים בנטל. העוגה קטנה ואין מה לעשות", הוא מסכם.