"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לקראת העלאות מיסים וקיצוצים רוחביים: הבור התקציבי תופח

הגזרות כבר בדרך: באוצר מתריעים מפני חריגה של 55 מיליארד שקלים בתקציב 2025 • ינקטו בקרוב ב"צעדי התכנסות"

,עודכן
0השמעה
משרד האוצר. צילום: אורן בן חקון

שלל סיבות לדאגה: משרד האוצר פרסם היום את הנומרטור המעודכן - תוכנית התקציב התלת־שנתית לשנים 2027-2025. מהתוכנית עולה כי סך המחויבויות של הממשלה לתקציב 2025 עומד כבר על 600 מיליארד שקלים, חריגה של 55 מיליארד מהיעד שנקבע בחוק.

כפי שפרסמנו ב"ישראל היום", הגירעון החזוי לשנת 2025, כולל תוספות ביטחוניות וללא "ביצוע צעדי התאמה" (גזרות כלכליות), יעמוד על 5.2% מהתוצר, יפחת ל־4.4% בשנת 2026 ויגיע ל־3.7% בעוד 3 שנים.

חיילות צה"ל במלחמת חרבות ברזל,צילום: אייל מרגולין/ג'יני

במסמך נכתב כי "על מנת לשמור על המסגרות והכללים הפיסקליים, פערים אלה מצריכים צעדי התכנסות מצד הממשלה בצד ההוצאה ובצד ההכנסה. צעדי התכנסות אפשריים בצד ההוצאה הם הפחתה, ייעול ותיעדוף של הוצאות הממשלה. כמו כן, ככל שתקטין הממשלה את הגירעונות כן יקטן נטל תשלומי הריבית מסך ההוצאה לעתיד לבוא. צעדי התכנסות אפשריים בצד ההכנסה הם העלאת שיעורי מיסים קיימים, הרחבת בסיס המס, הטלת מיסים נוספים וצמצום הטבות מס".

בנומרטור מצוין כי התחזית לצמיחת התוצר בשנים 2025-2024 מאופיינת באי־ודאות חריגה במיוחד. בין הסיכונים כלפי מטה לתחזית מציינים באוצר את הסלמת הלחימה ובפרט את התפשטותה לגזרות נוספות, אי־השבת תחושת הביטחון האישי גם לאחר סיום המלחמה, עיכוב בהשבת אזרחים שפונו מבתיהם, ירידה באמון המשקיעים, המשך ההאטה בהייטק וכן התרחבות מהלכים בינלאומיים כנגד ישראל. בסיכומו של דבר תחזית הצמיחה של משרד האוצר לשנת 2025 עומדת על 4.6% מהתוצר - נמוכה מהתחזית האחרונה שניתנה על ידי בנק ישראל (5%) ומזו של קרן המטבע (5.4%) ודומה לתחזית של ה־OECD (של 4.5%).

סמוטריץ'. כשהוא רוצה - הוא יודע להתעקש,צילום: אורן בן חקון

מתוך 600 מיליארד שקלים - הוצאות הממשלה בשנת 2025 - 149 מיליארד שקלים מיועדים לפי המסמך לביטחון ולשיקום, 258 מיליארד שקלים לשירותים חברתיים, 53 מיליארד שקלים לתשתיות, 26 מיליארד שקלים למשרדי המטה, 42 מיליארד שקלים לענפי המשק השונים, וסכום עצום של יותר מ־71 מיליארד שקל מיועד להוצאות על החזרי החוב (הקרן והריבית).

כפי שפורסם ב"ישראל היום", המספרים בנוגע לגובה הגירעון החזוי לא מותירים למשרד האוצר ברירה, אלא לנקוט ב"צעדי התכנסות" - העלאות המיסים וקיצוצים רוחביים בתקציבי משרדי הממשלה.

מס הכנסה במבצע מיוחד // מס הכנסה במבצע מיוחד,צילום: ללא קרדיט

כלכלן בכיר אמר בשיחה עם "ישראל היום" כי "אם הדבר לא יקרה, או לחלופין אם צעדי ההתכנסות לא יהיו מספיק משמעותיים - הדבר יכול לגרום להורדות דירוג אשראי נוספות של ישראל, היות ויצביע על חוסר אמינות פיסקלית של ממשלת ישראל. במיוחד לנוכח העובדה, שאופק הדירוג של ישראל כיום הוא שלילי בשלוש הסוכנויות. לכך יש להוסיף גם את הבלגן הגיאופוליטי שישראל שרויה בו". קיימת חשיבות רבה במיוחד לנומרטור בשנה הנוכחית.

מבחינת צעדי ההתכנסות שעל הפרק - באוצר צפויים להציע שוב לחתוך בכספים הקואליציוניים ולסגור משרדי ממשלה מיותרים. מדובר אומנם בצעד שיאותת מסר חשוב לציבור, אך הוא צפוי להניב כ־4 מיליארד שקלים בלבד.

באוצר בונים גם על המלחמה "בהון השחור" - צעדי חקיקה שיכולים להניב כ־1.5-3 מיליארד שקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר