"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אין מנוס: אלו העלאות המסים שמתכננים באוצר בקרוב

באוצר מעריכים בשלב זה כי סך של כ-30-40 מיליארד שקלים עלול להתווסף לגירעון בשנה הבאה • דבר שללא צעדי התכנסות עלול להסתכם בבור תקציבי של כ-8% מהתוצר • בין היתר, נשקלים צעדים כמו ביטול של נקודות זיכוי ממס הכנסה, הקפאת מדרגות מס הכנסה, הקדמת העלאת המע"מ משנת 2025 לאמצע שנת 2024, העלאת מס הכנסה ב-0.5%

,עודכן
0השמעה
משרד האוצר. צילום: אורן בן חקון

במשרד האוצר קיימו השבוע ישיבת הנהלה לקראת הכנת התקציב לשנת 2025. באוצר קיימת תמימות דעים בין גורמי מקצוע בכירים כי המצב התקציבי הרבה פחות אופטימי ממה שנדמה היה לפני כן. הדבר נובע בעיקר מהתמשכות הלחימה שגורמת לגידול בהוצאות הביטחון גם בשנה הבאה, הערכה כי מספר ימי המילואים בשנה ימשיך להיות גבוה, וכך גם עלויות פינוי התושבים.

בשורה התחתונה, באוצר מעכירים בשלב זה כי סך של כ-30-40 מיליארד שקלים עלול להתווסף לגירעון בשנה הבאה, דבר שיסתכם בבור תקציבי של כ-8% מהתוצר. כל זאת, עוד מבלי לקחת בחשבון את התרחיש ההסלמה צפוני.

שר האוצר סמוטריץ' בוועידת ישראל היום,צילום: גדעון מרקוביץ

כדי להקטין את הבור החזוי בקופת המדינה, הנחה מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר את הדרג המקצועי במשרדו להכין תכנית "צעדי התכנסות" לקראת תקציב 2025. התכנית אמורה להיות מוצגת כבר בסוף חודש מאי בפני שר האוצר. בין היתר, נשקלים צעדים כמו ביטול של נקודות זיכוי ממס הכנסה, הקפאת מדרגות מס הכנסה, הקדמת העלאת המע"מ משנת 2025 לאמצע שנת 2024, העלאת מס הכנסה ב-0.5%.

איזה גזירות על הפרק? באוצר צפויים להציע שוב לחתוך בכספים הקואליציוניים ולסגור משרדי ממשלה מיותרים. מדובר אומנם בצעד שיאותת מסר חשוב לציבור, אך הוא צפוי להניב כ-4 מיליארד שקלים בלבד.

באוצר בונים גם על המלחמה "בהון השחור" – צעדי חקיקה שיכולים להניב בין 1.5-3 מיליארד שקלים. כמו כן, נבחנים צעדים "כואבים" יותר לכיס האזרח, כגון, ביטול של חלק מנקודות זיכוי ממס הכנסה, הקפאת מדרגות מס הכנסה, הקדמת העלאת המע"מ משנת 2025 לאמצע שנת 2024, העלאת מס הכנסה ב-0.5%.

קיבוץ נחל עוז ליד גדר הגבול עם רצועת עזה , במהלך מלחמת חרבות ברזל20/10/2023,צילום: יונתן זינדל/פלאש90

באוצר מבינים כי מדובר באירוע פוליטי מורכב וינסו "להמתיק את הגלולה" כמה שניתן, אך בגדול ניתן לומר כי הסכום של 40 מיליארד שקלים שצפוי להתווסף לגירעון בשנת 2025 הוא סכום לא מבוטל ולא יהיה מנוס מצעדי התכנסות רציניים וכבדים.

ההערכה באוצר היא כי שר האוצר יתמוך בצעדי ההתכנסות, ואילו יועצו הכלכלי של ראש הממשלה אבי שמחון יתנגד וינמק את זה בכך שאין בעיה להגיע לגירעון של 8%.

נציין כי חברות דירוג האשראי יעקבו באדיקות אחר המדיניות התקציבית של הממשלה, בייחוד לאחר שהדירוג של ישראל כבר ירד ועלול להמשיך לרדת. נציין עוד כי לא מדובר באירוע כמו קורונה, אז ישראל אפילו נראתה טוב בהשוואה בינלאומית בגלל החיסונים המוקדמים שנרכשו אז, וכן ישנה חשיבות רבה לצעדי ההתכנסות והקטנת הגירעון.

בתוך כך, לפי הנתונים שפורסמו היום, הגירעון התקציבי המצטבר כבר הגיע ל-7%, בעוד שיעד הגרעון שנקבע בתקציב לשנת 2024 עומד 6.6%. באוצר חלוקים לגבי השאלה באיזה גירעון תסתיים השנה הנוכחית – באגף התקציבים נוטים להאמין כי הממשלה תעמוד ביעד של 6.6% בשנה זו, ואילו באגף החשכ"ל מאמינים כי הגירעון יכול להיות גם יותר גבוה.

צריך לזכור כי מדובר בגירעון מצטבר ל-12 החודשים האחרונים והוא עדיין לוקח בחשבון את ההוצאות הכבדות שהיו בחודשי אוקטובר-דצמבר, כך שלא בהכרח כי השנה הנוכחית תסתיים בגירעון דו-ספרתי כפי שמזהירים חלק מהפוליטיקאים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר