גוברים הסיכויים להורדת דירוג האשראי של ישראל בימים הקרובים: "כבר משלמים ריביות כמו הונגריה ופרו"

הדרמות סביב חוק הגיוס לא יורדות מסדר היום, והממשלה נראית שברירית מאי פעם, ודווקא בתקופה סוערת זו צפויות חברות דירוג האשראי לבשר את ההחלטות שלהן בנוגע לישראל.

מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מעריך בראיון ל"ערך מוסף", הפודקאסט הכלכלי השבועי של "ישראל היום", כי קיים קיימת הסתברות גבוהה, של יותר מ-50% לכך שפיץ' יורידו את הדירוג לישראל כבר בימים הקרובים.

"פיץ' צפויה לפרסם את ההחלטה בימים הקרובים," אומר שפריר. "ב-17 באוקטובר היא הכניסה את ישראל למעקב שלילי ולפי המתודולוגיה שלה - תוך חצי שנה הם צריכים לפרסם את ההחלטה האם הדירוג יירד. סטטיסטית, לפחות ב-50% מהפעמים הם מורידים את הדירוג אחרי שמכניסים למעקב שלילי. אם מסתכלים על הדוח של פיץ' מ-17 באוקטובר, אז הם ציינו בעיקר את החשש ממלחמה רב אזורית".

"כרגע אפשר להגיד שאנחנו לא בתרחיש הקיצוני הזה, ועובדה זו לא תומכת בהורדת דירוג," מרגיע שפריר. "מצד שני, לנוכח התארכות המלחמה והעובדה שמודי'ס הורידה את דירוג האשראי, יש יותר סיכוי להורדת הדירוג כרגע".

האם גם אי היציבות הפוליטית תשפיע על החלטת חברות הדירוג?

"בהחלט, כן. זה עוד אחד ממכלול השיקולים של חברות הדירוג, וברור שהיציבות הפוליטית נפגעה בתקופה האחרונה. אני מניח שההסתברות לכך שפיץ' תוריד את הדירוג של ישראל הוא יותר מ-50%".

מה לגבי S&P?

"היא צפויה לפרסם את הודעתה ב-10 במאי. S&P לא הכניסה אותנו למעקב שלילי, אלא הורידה את התחזית לשלילית. המשמעות היא שיש לה שנה עד שנתיים לבחון את מצב הכלכלה, וההסתברות להורדת הדירוג לאחר מכן היא רק שליש".

נראה ש-S&P אוהבים אותנו יותר.

"בשיחות ועידה שהם עשו לאחר הורדת התחזית הם בסך הכל בוחנים את מצב הכלכלה. זה לא קשור לאם הם אוהבים או לא אוהבים את ישראל, פשוט המתודולוגיה שלהם בוחנת הרבה מאוד פרמטרים שנשארו חזקים בישראל, כמו מאזן התשלומים, כלומר, כמה כסף נכנס פחות כמה כסף יוצא, והוא עדיין מאוד חיובי. עדיין הרבה מאוד כסף נכנס כאן, הרבה מאוד השקעות ישירות, וזה בעיקר בזכות ההייטק הישראלי".

"בנוסף, S&P אמרו שהם יורידו את הדירוג אם התוצאות של ישראל יהיו פחות טובות מהתחזיות שלהם או אם תיפתח מלחמה משמעותית עם חיזבאללה. אז ברמת הצמיחה של המשק, אנחנו במצב טוב יותר ממה שהם חשבו, מצד שני הגירעון התקציבי במצב פחות טוב מהתחזיות של החברה, אבל לא באופן דרמטי שיצדיק את הורדת הדירוג. לגבי חיזבאללה - אנחנו כולנו מקווים שלא תחול הסלמה נוספת, אז כל עוד אנחנו במצב הזה, אני מניח ש-S&P יותירו את התחזית שלילית ולא יורידו את הדירוג".

לאחרונה משרד האוצר ביצע הנפקה ענקית בסך של  שמונה מיליארד דולרים בשווקים הבינלאומיים - השאלה היא באיזה עלויות?

"אחרי הורדת הדירוג הייתה טענה שהשוק לא מתרגש מזה, שהשקל חזק, ועזבו אתכם שטויות. האמת היא שזה לא בדיוק נכון. וכמו שאמר ד"ר בניטה, מנהל חטיבת שווקים בבנק ישראל, הדירוג שמודי'ס נתנו לנו עוד מחמיא לנו לעומת מה שהשווקים מתמחרים".

"השווקים לא מחכים לחברות הדירוג, ומאז פרוץ המלחמה, הם מתמחרים את אגרות החוב של מדינת ישראל בין BBB  ל-BBB מינוס. הרבה מתחת לדירוג של ישראל ב-S&P והרבה מתחת למודי'ס. אנחנו רואים את זה גם במרווחים CDS שזוהי עלות הביטוח של מדינת ישראל, אנחנו רואים את זה גם בהנפקות החוב של משרד האוצר בחו"ל, שמנפיק בריביות יחסית גבוהות".

כמה גבוהות?

"אתן לך דוגמה. כמה ימים אחרי ההנפקה של שמונה מיליארד דולרים על ידי משרד האוצר בחו"ל, הגיעה פולין וביצעה הנפקה דומה מאוד. אז את האג"ח לחמש שנים פולין גייסה בריבית של אג"ח ממשלת ארה"ב + 0.7%. ישראל, לעומת זאת, גייסה בריבית של אג"ח ארה"ב +1.35%".

"את האג"ח לעשר שנים פולין הנפיקה בריבית של אג"ח ארה"ב +1.05%. ישראל הנפיקה בריבית של אג"ח ארה"ב + 1.45%. ואני מזכיר שפולין מדורגת יותר נמוך מישראל. בשורה התחתונה, אומנם היו ביקושים גבוהים להנפקה, אבל ישראל נאלצת לשלם ריביות גבוהות, ברמה של מדינות כמו איטליה, פרו, מקסיקו והונגריה. השוק מדרג את ישראל בין BBB לBBB מינוס, ולכן להגיד שהורדת הדירוג לא משפיעה, זה פשוט לא נכון".