"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לא להחזיק פיזית: כך תמנעו את גניבת כרטיס האשראי
בשנים האחרונות הטכנולוגיה של כרטיסי האשראי השתנתה לבלי הכר, ועדיין הניסיונות להונאות ולגניבת כרטיס אשראי לא נעלמו - אז כיצד נשמור על כרטיס האשראי שלנו?
הוצאת כספים מכספומט. אילוסטרציה. צילום: Getty Images
הכסף החדש

לא להחזיק פיזית: כך תמנעו את גניבת כרטיס האשראי

בשנים האחרונות הטכנולוגיה של כרטיסי האשראי השתנתה לבלי הכר, ועדיין הניסיונות להונאות ולגניבת כרטיס אשראי לא נעלמו - אז כיצד נשמור על כרטיס האשראי שלנו?

עו"ד עדו מלין
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בשנים האחרונות הטכנולוגיה של כרטיסי האשראי השתנתה לבלי הכר, ועדיין הניסיונות להונאות ולגניבת כרטיס אשראי לא נעלמו. אז כיצד נשמור על כרטיס האשראי שלנו?

אם בעבר כרטיס האשראי היה פלסטיק פשוט שהיינו צריכים להעביר אותו דרך מכשיר "שפתיים" שהיה קורא את נתוני הכרטיס, היום כרטיס האשראי הפך להיות "חכם" ועל גביו מותקן שבב המאפשר באמצעות טכנולוגיה מתקדמת (תקן EMV) לקרוא את פרטי הכרטיס על ידי הצמדתו למכשיר התומך בתקן והקשת קוד סודי ייחודי לכרטיס. המעבר לשימוש בכרטיסים החכמים הקטין באופן משמעותי את ההונאות בכרטיסי אשראי, אך עדיין לא פתר את כולן.

בהתאם להוראות בנק ישראל, בעסקאות עד לסכום של 300 שקלים אין צורך בהקשת קוד סודי, ואפשר לבצע את התשלום באמצעות הצמדת הכרטיס למסוף (ללא מגע). ואולם, אליה וקוץ בה: אם בעבר השימוש בכרטיס הישן היה מחייב מסירה של הכרטיס לקופאי, אשר היה יכול לבדוק את התאמת השם לכרטיס, השימוש כיום בהצמדת כרטיס ללא מגע מאפשר לגנב להשתמש בכרטיס עד לסכום של 300 שקלים, בכמה חנויות, יחסית בקלות.

עדיף לשמור בבית, צילום: עמי שומן

אז מה הפתרון? לא להחזיק את הכרטיס הפיזי. בישראל פועלים מספר יישומונים כגון Google Wallet ו־Apple Pay, המאפשרים להוסיף את פרטי כרטיס האשראי השונים ליישומון, ולשלם ישירות באמצעות מכשיר סלולרי שתומך בתשלום באמצעות רכיב NFC (רכיב שנתמך במרבית המכשירים). השימוש ביישומון כמו כל שימוש אחר במכשיר הסלולרי מחייב את פתיחת המכשיר, ולכן נעילת המכשיר באמצעות סיסמה או הגנה אחרת חוסמת די בקלות את האפשרות לשימוש בכרטיס על ידי גורם לא מורשה.

ובינתיים, אם אתם עדיין מחזיקים כרטיס פיזי - תשמרו עליו.

# הכותב הינו שותף רגולציה פיננסית בגורניצקי ושות', משרד עורכי דין

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...