הכסף החדש
ערבויות (או לא להיות): החשיבות היום גדולה מתמיד
רוב דורשי הערבות מבקשים לקבל ערבות בנקאית, מאחר שהם מסתמכים על איתנות הבנק ואמינותו שאם יידרש לשלם את הערבות - אכן ישלם אותה • כל מה שאתם צריכים לדעת
,עודכן
0השמעה
 |  |
שוכרים ובעלי עסקים מתמודדים עם הצורך בהמצאת ערבויות - לטובת התקשרות בהסכם שכירות, התמודדות במכרז לרכישת קרקע או למתן שירותים, הבטחת אספקת סחורה, ביצוע חוזה ועוד. עד לאחרונה, הדרישה הגורפת היתה להמציא ערבות בנקאית. הנפקת ערבות בנקאית כרוכה בדרך כלל בהפקדת פיקדון בבנק ובתשלום עמלה בגין הנפקת הערבות (העמלה משולמת מראש, נקבעת כשיעור מגובה הערבות וכפופה למינימום עמלה).
כאמור, רוב דורשי הערבות מבקשים לקבל ערבות בנקאית, מאחר שהם מסתמכים על איתנות הבנק ואמינותו שאם יידרש לשלם את הערבות - אכן ישלם אותה. אך החל משנת 2017, עם הסדרת תחום האשראי החוץ־בנקאי, ניתן להנפיק ערבות גם דרך חברות אשראי חוץ־בנקאיות.
כדי שחברות, משרדי ממשלה ומשכירים יסמכו על ערבות המונפקת בידי חברת אשראי חוץ־בנקאית - רשות שוק ההון, המפקחת על התחום, פרסמה הוראות מחייבות, הן בנוגע לניהול הסיכונים הנובע מהנפקת ערבויות, והן בנוגע לחובת להעמיד הון עצמי נוסף של החברה - שיבטיח את יכולת אותה החברה, בדומה לבנק, לשלם את הערבות שהנפיקה.
האם אפשר להגיש ערבויות חוץ־בנקאיות למשרדי ממשלה ולרשויות? אכן. הוראות החשב הכללי באוצר בנוגע לקבלת ערבויות מצד גופים ציבוריים וממשלתיים כוללות ברשימת הגופים הפיננסיים שמהם מותר לקבל ערבות גם חברות אשראי חוץ־בנקאיות, שקיבלו את אישור החשב הכללי ואת אישור רשות שוק ההון להעמדת ערבויות.
בתקופת המלחמה, שבה יש צורך בחיזוק עסקים ובערבות הדדית, ראוי לאפשר קבלת ערבות מכל גוף פיננסי מפוקח - ובכלל זאת בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות אשראי חוץ־בנקאיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו