ארנקים דיגיטליים: מי באמת שומר על הכסף שלנו?

בשבוע שעבר שואל אותי חבר: "אוקיי, אז שכנעת אותי לשמור את הכסף שלי בארנק דיגיטלי או ביישומון תשלום. מדוע שאסמוך שהם ישמרו לי על הכסף כמו בבנק?".

החוק מאפשר לחברות תשלומים להציע לצרכנים לשמור את כספם באפליקציות תשלום חוץ־בנקאיות ובכך ליצור תחרות מול השחקנים הבנקאיים הוותיקים. אולם בעוד הבנקים ידועים ביכולתם לשמור את כספנו, מה מבטיח את אופן שמירת הכספים אצל השחקנים החדשים? לשם כך פרסמה השבוע רשות ני"ע את טיוטת ההוראות לשמירת כספים בארנקים דיגיטליים, עם העקרונות המרכזיים הבאים:

ראשית, כספי הלקוחות יופקדו בהשקעות "בטוחות" וביניהן: פקדונות לזמן קצוב, קרן כספית ללא רכיב אג"ח קונצרני, אגרות חוב שהונפקו על ידי הממשלה או בנק ישראל ואגרות חוב דומות הנסחרות בחו"ל שהונפקו על ידי מדינות בדירוג אשראי גבוה. שנית, כספי הלקוחות השמורים אצל חברת התשלומים יופקדו למשמרת, בנפרד מכספי החברה עצמה, בבנקים, בבנק הדואר, או בבנקים מפוקחים בחו"ל.

שלישית, חברת תשלומים חייבת למנות מנהל מיוחד שיהיה אחראי על שמירת כספי הלקוחות ולקבוע מנגנונים פנימיים מלווים בביקורת חיצונית.

ומה לגבי תשלום ריבית? בטיוטה קובעת רשות ני"ע כי חברת תשלומים שתרצה לשלם ריבית ללקוחותיה בגין הפקדת הכספים תידרש לגבש מדיניות תשלום ריבית ברורה ושקופה.

בכך, למעשה, טיוטת ההוראות החדשות יוצרת סביבה בטוחה שתאפשר ללקוחות ביטחון בשימוש בשירותי התשלומים החדשים, ואפשרות לבחור בין ניהול חשבון בבנק, בחברת כרטיסי אשראי או בכל חברת תשלומים אחרת המפעילה יישומון תשלומים או ארנק דיגיטלי.

הכותב הינו שותף רגולציה פיננסית בגורניצקי ושות', משרד עורכי דין