ח"כ מירב כהן (יש עתיד), לשעבר השרה לשוויון חברתי, שהתארחה ב"ערך מוסף", הפודקאסט הכלכלי של "ישראל היום", לא חסכה בביקורת חריפה על ראש הממשלה נתניהו ועל ממשלתו.
"מדובר בשלטון שהוא לא טוב, שלא נותן את השירות למדינת ישראל, שלא מגן בצורה הטובה ביותר על החיילים שלנו, שלא נותן שירות אזרחי לעורף", אמרה, "כל עוד המחנה הממלכתי עם ה־12 מנדטים שלהם נמצאים שם בפנים, אני לא רואה היתכנות להחלפת השלטון.
זה מתבסס גם על השיחות שיש לנו עם האנשים מהליכוד, שמאוד קשה להם, שהם מתביישים, שיש להם נקיפות מצפון, אבל הם אומרים: 'מה אתם רוצים מאיתנו, קודם כל שהחלק שלכם ייצא מהקואליציה, ואז תדברו איתנו, אתם מצפים מאיתנו לצאת נגד המפלגה, הבית הפוליטי שלנו, עוד לפני שאתם עושים את המינימום מצידכם'".
יכול להיות שאם הייתם נכנסים לממשלה, המצב היה יותר טוב? גנץ רק התחזק במספר המנדטים מאז שנכנס.
"אין פה הפתעות, ברור שמבחינה פוליטית, ידענו שלהיות אופוזיציה בזמן מלחמה, זה דבר לא פופולרי - כל ערוצי התקשורת היו מלאים בסקרים שמראים איך הציבור רוצה אחדות, וברור שלהיכנס לתוך הממשלה זה היה הדבר פופולרי לעשות, אנחנו רצינו לתת לציבור את האחדות הזאת, אבל מה שהוצע לנו זו לא אחדות, אלא קישוט. יאיר לפיד החליט שהוא לא עושה שקר בנפשו כדי לצאת פופולרי.
"אנחנו חושבים שנתניהו הוא לא המנהיג הנכון לישראל - גם בכל התהליך שהוביל אותנו לנקודת השפל הזאת - המדיניות שלו מול חמאס, הפילוג האדיר שהוא יצר בעם וגם היום אנחנו חושבים שהוא לא מתנהל בצורה טובה ולא מקצועית- הוא מתדרך נגד הצבא, לא מביא חזון ליום שאחרי, משרדי הממשלה לא מתפקדים, מפעיל את מכונת הרעל ועוד.
אבל, העת היא כל כך קשה שעדיין אמרנו, 'אוקי תזיז את הקיצוניים הצידה, תן כלי עבודה, אבל זה לא מה שהוצע. הוצע ליאיר לפיד להיכנס לקבינט בלי היכולת להשפיע על ההחלטות, בעצם להיות סוג של שמשקיף במישהו שאתה לא מאמין בו. זה לא היה הדבר הנכון. לא הייתה לנו יכולת השפעה אמיתית, אנחנו מאמינים בצבא, ניתן לו את כל הגיבוי, אבל לא נעשה שקר בנפשנו ונגיד שההתנהלות הזו היא תקינה. אני רק אזכיר שגם מנחם בגין, מנהיג דגול, הגיע למסקנה דומה, שהוא לא יכול להיות עלה התאנה של הממשלה שלשיטתו אינה טובה למדינת ישראל".
אבל להגיד על ראש הממשלה שהוא לא כשיר איזה מסר זה מעביר לאויבינו?
"קודם כל להיות אופוזיציה בזמן מלחמה זה לא דבר טריוויאלי, ואתה צריך לשקול מילים וזאת פוזיציה לא פשוטה. לפני שאני חושבת על האויבים שלנו אני חושבת על ההורים שהילד שלהם בשדה הקרב, חושבת שמגיע להם קבינט שלא מתכסח אחד עם השני, מגיע להם שהרמטכ"ל ירגיש שיש לו גיבוי, מגיע להם קבינט שלא מדליף את עצמו לדעת, מגיע להם ראש ממשלה שהם יודעים שכל מה שמעניין אותו זה שלום הילד שלהם שנמצא בשדה הקרב, ואני לא חושבת שזה המצב.
אנחנו לא רוסיה שצריך לטייח את המציאות כדי שהמנהיג פוטין ירגיש שהכל מושלם, אנחנו מדינת ישראל ותפקידה של האופוזיציה זה לומר את האמת, ואנחנו אומרים את האמת".
"אישה משדרות או אופקים"
בהתייחסות לאמירה הבעייתית של גלנט על "אישה משדרות או אופקים", כהן אמרה: "אני בטוחה שלא הייתה לו כוונה לפגוע באיש, אבל האמירה הזאת שנאמרה כדרך אגב, משקפת את האמת הפנימית. יש תפיסות שצריכות לעבור מהעולם, ותפקידנו כנשים לגרום לזה לקרות, פה זה קצה הקרחון - האמירה שלא הייתה במקומה. אבל בסוף זה מתבטא בכך שהתצפיתניות באות ואומרות שהן רואות פעילות על הגדר, שמשהו גדול בדרך, ולא מקשיבים להן, כי הן נשים.
וגם עכשיו כשעושים את ועדת החקירה שתבדוק את המחדל הצבאי הגדול אין שם נשים. כאילו למדנו כלום.
גם בממשלה אין מספיק שרות, אין מספיק חברות כנסת ובסוף מעבר להוגנות ולשיוויון המגדרי, בסוף זה מוביל למנגנון של קבלת החלטות שגויות. למה? כי מגוון זה חשוב. כי פרספקטיבה שונה של אנשים שונים זה דבר חשוב, כי ככה שוברים קונספציות".
בתור השרה לשיוויון חברתי לשעבר, מה את אומרת על המהלך של שיקלי? והאם לדעתך מדובר במשרד מיותר?
"הייתה לי את הזכות לפעול במשרד לשיוויון חברתי, שהתשתית שלו הוקמה ב־2006, כמעט שנתיים למען כל האוכלוסיות המופלות והמודרות. הייתה לנו יחידה למען האזרחים הוותיקים, למען החרדים, למען הערבים, נשים, להט"ב. עשינו עבודה חברתית מהמעלה הראשונה. הגיעה הממשלה הזו ועשתה פירוק והרכבה, את ניצולי השואה והחרדים העבירה למשרד ראש הממשלה, את הנשים הפרידה למשרד עצמאי, את האזרחים הוותיקים העבירה בכלל לנגב והגליל.
אצל שיקלי נשארה בעצם היחידה של הערבים והיחידה של הלהט"ב, כלומר המשרד כבר פורק לגורמים, אז זה כבר לא משנה, זה לא אותו רציונל. בסוף יותר מדי משרדי ממשלה יוצר סרבול כי קשה לתאם בין כולם, גם אנחנו חטאנו בזה".
שורדי השואה בחוץ
כהן מכהנת גם כיו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה. על תלושי המזון של אריה דרעי אמרה: "קודם כל, זה דבר מבורך שהממשלה הביאה כסף לתלושי המזון. עוד לפני המלחמה 30% מהמשפחות בישראל סבלו מאי ביטחון תזונתי, לעומת 7% במדינות ה־OECD. טוב וראוי שהביאו תקציב למטרה הזאת. אבל בביצוע עבדו עלינו. לפי הקריטריונים התלושים מגיעים למי שזכאי לקבלת הנחה בארנונה, כלומר, הם מחולקים אוטומטית למשפחות מרובות ילדים. זה משאיר בחוץ את שורדי השואה, את האימהות החד הוריות ואחרים.
אני לא נגד לתת סיוע לילד חרדי, ילד רעב זה ילד, אבל לא יכול להיות שדואגים רק לקבוצה אחת והנתונים שהציג משרד האוצר מראים שיש משפחות חרדיות שלא סובלות מאי ביטחון תזונתי וקיבלו ומשפחות אחרות שכן סובלות - לא קיבלו. זה לא ראוי. המועצה לביטחון תזונתי הגישה המלצות איך צריך לתקן את הקריטריונים, וגם אמרה שלאור המלחמה המצב מתדרדר".
חפשו "ערך מוסף" בספוטיפיי/גוגל או בכל מקום אחר בו אתם אוהבים להאזין לפודקאסטים שלכם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
