לאחר שמשרד האוצר הפיץ היום (רביעי) את עיקרי השינויים, הקיצוצים והרפורמות הצפויות בתקציב 2024, משרדי ממשלה שונים שנפגעים מהמהלך מגיבים בחריפות, חלקם אף הודיעו שיתנגדו בתוקף לאישור התקציב.
מחאה נגד התקציב מול משכן הכנסת (11.12.23) // יוני ריקנר
במשרד הבריאות הופתעו במיוחד, שכן מאז 7 באוקטובר מערכת הבריאות עובדת לילות כימים על מנת לתת טיפול מסור לחיילים ולאזרחים, וכעת היא נדרשת לקיצוצים כבדים. "מערכת הבריאות חיונית לא פחות ממערכת הביטחון", אומר מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, בתגובה לתוכנית האוצר. "השיח לגבי המערכת הוא שהיא מהיעילות בעולם. זו אבן הראשה של התפקוד החברתי בישראל". על הקיצוצים אמר "זה ישתק את המשרד באופן מוחלט. עם זאת, בר סימן טוב הביע תקווה שהקיצוצים המוצעים הן "עז" שהוכנסה לתוכנית ושהם יוצאו משם.
הוא המשיך והזהיר: "זה ניסיון לבצע השתלטות מהחלון על משרד הבריאות. רעיונות מופרכים עד הזויים כמו ניסיון להעלות השתתפות עצמית על טיפולי בריאות הנפש, שלא נסכים להם". הקיצוץ המוצע מדבר על קיצוץ של 300 מיליון שקל בתקציב משרד הבריאות - כ-10-15% מהתקציב, קיצוץ של 50 מיליון מבתי החולים הממשלתיים והשתת השתתפויות עצמיות של 70 שקל על כל טיפול בבריאות הנפש או טיפולי התפתחות הילד, לצד קיצוץ של 108 מיליון שקלים בתקציב סל הבריאות בשנה זו. תקציב שיועד למימון תרופות לקורונה, שכרגע אין עבורן מימון והסעות למי שזקוק לשיקום".
חלק מהקיצוצים, משמעותם ויתור על תוכניות מניעה, תחום הגריאטריה, עידוד חיסונים ושיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. "מערכת הבריאות הוכיחה את עצמה כאחת החשובות ביותר. כמו הביטחון. לא נקבל מצב שפוגעים בה. נבטיח את המשך התעצמותה בחירום ובשגרה", אמר בנחרצות סימן טוב. על נושא הצורך להתייעל, הוא אומר כי מערכת הבריאות היא אחת היעילות ביותר שיש, דבר שמתבטא בכך שלישראל ההוצאה הציבורית כמעט הכי נמוכה על בריאות בקרב מדינות ה-OECD - "התייעלות אין משמעה לשתק את המשרד".
במשרד הבריאות עדיין לא קיבלו מענה ממשרד האוצר האם יקבלו תקציב של שני מיליארד שקל שנחוץ לתוכנית חירום לחיזוק תחום בריאות הנפש, אך הופתעו לגלות שאחת התוכניות היא לדרוש ממטופלים השתתפות עצמית של 70 ש"ח על כל ביקור אצל מטפל או מטפלת. "זו הפגיעה הכי קשה באוכלוסיות הכי חלשות, בזמנים שהם הכי צריכים. לא ניתן לזה לקרות. אני בונה על ההיגיון הבריא של אנשי האוצר. לא ניתן שיפגעו במערכת ושהציבור לא יקבל שירותים שהוא צריך. למרות שיורים עלינו מהצדדים, אנו מתקדמים למטרה שלנו", הגדיר אחד מבכירי המשרד את הפגיעה מצד האוצר.
גם במשרד החקלאות זועמים על כוונות האוצר: "קיצוץ של למעלה ממיליארד ש״ח מתקציב משרד החקלאות הוא הודעה רשמית על חיסולה של החקלאות הישראלית. לא נתפס כיצד מובאת בשעה קשה זו דרישה חסרת אחריות לפגיעה אנושה באחד ממנועי הכלכלה היצרניים בישראל שערך התפוקה הכוללת שלו עומד על למעלה מ- 30 מיליארד ש״ח. משמעותה של ההצעה היא פגיעה בביטחון המזון של אזרחי ישראל", טוענים במשרד.
הם מוסיפים כי "מדובר בהפקרת כ-20,000 חקלאים ובני משפחותיהם בישראל וחיסול החקלאות, המהווה משאב לאומי אסטרטגי וחיוני לביטחון המזון. משרד החקלאות לא יאפשר את הפגיעה בביטחון המזון של מדינת ישראל בכלל ובפרט בשעה שהחקלאים שומרים על קרקעות המדינה ביישובים סמוכי גדר, ממשיכים לעבד את השדות, לחלוב את הפרות ולאסוף את הביצים והכל תחת אש חיה של אויבים בצפון ובדרום".
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן התייחסה לגזרות התקציב הצפויות: "התוכנית מציעה להטיל על הציבור מיסים במסווה 'סביבתי'. היה מצופה שמצב המלחמה יופנם לקידום סביבתי, כלכלי וחברתי של ישראל, ותחת זאת אנחנו מקבלים תוספות מיסוי על האזרחים בכסות 'ירוקה', שיובילו דווקא לעידוד פליטות הפחמן, ולא יעודדו השקעה, מנועי צמיחה ומעבר לטכנולוגיות נקיות".
"אין בכוונת המשרד להגנת הסביבה להשלים עם עבודת מטה לא סדורה של האוצר, אשר המשמעות שלה היא פגיעה סביבתית חמורה ופגיעה באיכות חייהם של התושבים. מי שייפגע מכל הקיצוצים הם משקי הבית והסביבה, בעיקר אלה שידם אינה משגת. ההצעה הנוכחית מייצרת עיוותים חמורים אשר יפגעו כלכלית בעסקים ובאוכלוסיות מוחלשות, וזאת בניגוד לנעשה בשאר מדינות ה-OECD. בפרט, מתווה המס פוגע בצורך הלאומי לייעול צריכת האנרגיה במשק ולהגדלת שיעורי האנרגיות המתחדשות".
היא מבקרת את המיסים שמתוכננים לעלות בנוגע לרכבים החשמליים: "פעולת הממשלה המעלה מס קנייה על כלי-רכב חשמליים היא פעולה שיחד עם מס הנסועה עלולה להוביל להפסקת רכישת רכב חשמלי. לא הוצגה בפני המשרד או בפני הממשלה כל עבודת מטה בנושא". היא ממשיכה וטוענת: "באשר ליחידות הסביבתיות: הן שותפות מרכזיות של המשרד להגנת הסביבה ביישום המדיניות הסביבתית בשלטון המקומי והאזורי. יש להן תפקיד מכריע בשגרה ובחירום על מנת להגן על הציבור מפני מפגעים סביבתיים ומזהמים. נוכחנו בעת החירום הנוכחית, ולא בפעם הראשונה, כי ליחידות הסביבתיות יש תפקיד מציל חיים וקיצוץ התקציב עלול להוביל הלכה למעשה לסגירתן. אסור לפגוע בהן בשום אופן".
יו"ר איגוד העובדות הסוציאליות ענבל חרמוני תוקפת את האוצר: "משרד האוצר ממשיך בתרבות הקונספציה והטמנת הראש בחול של מדינת ישראל והודיע היום על קיצוצים שמשמעותם - סגירת הטיפול ברווחה ובחוסן של הציבור הישראלי. באמצעות מערכות צולעות ומדממות לא ניתן לטפל באוכלוסיה. דווקא עכשיו, כשהצרכים של נפגעי המלחמה, המפונים, החטופים, משפחות החיילים וכלל הציבור, גדלו פי 3, וכשיש צורך בעוד 5000 עובדות ועובדים סוציאליים כדי להתמודד עם ההשלכות – מקצצים בתקציבי הרווחה".
"פקידי האוצר מוזמנים להסתכל בעיניהם של ילדים נפגעי הטבח בדרום, של הורים ששוהים כבר חודשים ארוכים במלונות, של משפחות החטופים ושל 300 אלף מילואימניקים ו-200 אלף מובטלים ולהודיע להם שהחליטו לחתוך את הטיפול בהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו