המיליציה החות'ית בתימן הכריזה מלחמה על הסחר הימי הבינלאומי המופנה לישראל, ובינתיים הקהילה העולמית שותקת. גם משרד התחבורה - באמצעות מינהל רשות הספנות והנמלים, הממונה בשעת חירום על הנמלים ועל הרשות לתובלה ימית - עדיין שותק. הנפגעים העיקריים הם נמלי אילת, סעודיה וגם ירדן, שהמוצא היחיד שלה אל הים הוא דרך העיר עקבה.
הכוח הימי של המורדים החות'ים בפעולה בים האדום
בים האדום ובים הערבי ממוקמים נמלים גדולים, ובהם נמל עקבה, פורט סעיד במצרים, נמלי סלאלה ונסחאר בעומאן, נמל ח'ליפה באיחוד האמירויות, נמל חמד בקטאר, ג'בל עלי באמירויות ונמלי המלך עבדאללה, ג'יבוטי, ג'דה ודמאם בסעודיה.
לפי גורמי ספנות, על ישראל להיערך לתרחיש אימים שלפיו נמלי אילת, אשדוד וחיפה ישותקו לגמרי בגלל איומי החות'ים מדרום וסגירת מצר באב אל־מנדב הסמוך לתימן, ובגלל איום טילי חיזבאללה מצפון - מה שיכניס את ישראל למצור ימי, יפגע קשה באספקת מוצרי יסוד ויגרום להפסקת הסחר הימי. לטענת הגורמים, הדבר יגרום לעליית מחירים דרסטית בישראל, בעיקר למחסור במוצרי צריכה ובמזון, ובעתיד אף ברכבים.
31 איומים התקבלו ברשות הבריטית לסחר ימי בין נובמבר לדצמבר 2023 כלפי ספינות ואוניות שנעו ברחבי הים האדום. מרביתן הגיעו ממדינות המזרח הרחוק והים הערבי, ונאלצו לעבור לים האדום דרך מצר באב אל־מנדב הנשלט כיום בידי המורדים החות'ים, שלא מאפשרים מעבר צפונה לשום אונייה שיעדה ישראל. כמה מהאוניות נפגעו מירי טילים וכתב"מים, ואחרות אולצו לעגון בנמלי תימן.
"החות'ים מאיימים לפגוע בכל אונייה שיעדה הוא מדינת ישראל, גם אם היא נושאת דגל זר ובבעלות של לאומים שונים, ומי שנפגע הכי הרבה הוא נמל אילת שכרגע מושבת מפעילות", אומר מנהל נמל אילת, גדעון גולבר, וקורא לממשלה לתקוף בתימן.
לדבריו, "ישראל צריכה לתקוף את החות'ים, בעצמה או באמצעות קואליציה של כמה מדינות, ולחסל את האיום על נתיבי השיט. לא מתקבל על הדעת שארגון קטן יסגור את המצרים ויחסום נתיבי שיט לספינות ישראליות וזרות. יש לכך השלכה על כל הסחר העולמי, יש פגיעה בכמה מדינות, וזה רק ילך ויחמיר".
בראש הנפגעות: מצרים וירדן
לפי התקנות, מדינת ישראל אמורה להגן על מטעני הצי הסוחר הישראלי בים סוף.
בשעת חירום תפקיד רשות הספנות והנמלים הוא לבצע מעקב אחר מיקום, יעד ומטען של אוניות צי הסוחר ברחבי העולם, וכן לתאם, לכוון ולפקח על הובלת מטענים חיוניים ואחרים לארץ וממנה - באמצעות חברות הספנות או ישירות באמצעות צווים, בהתאם לצורכי הביטחון והמשק. הרשות גם אמורה לייעץ למפקד חיל הים בכל הקשור להפעלת צי הסוחר במלחמה, בים ובנמלים.
בעולם הספנות תמימי דעים כי ישראל, יחד עם מדינות נוספות, צריכה להתעורר ולפעול נגד החות'ים המאיימים לסגור את מצר באב אל־מנדב ולפגוע בכל אונייה שתקיים קשר עם ישראל.
"גם מצרים עלולה להיפגע. כל כלכלתה תלויה בהכנסות מתעלת סואץ, במיוחד לאחר שענף התיירות במצרים ובחצי האי סיני קרס עקב המלחמה", אומרים בענף.
"גם ירדן נפגעת. המוצא היחיד שלה לים הוא בעיר עקבה, השכנה לאילת וממוקמת באותו מפרץ. כמה חברות ספנות גדולות כבר הודיעו שלא יפליגו במרחב הים האדום. אותן אוניות מפליגות גם לג'דה בסעודיה וגם לנמל עקבה, מה עוד שהחות'ים כבר ירו לעבר אוניות שלא קשורות לישראל".
"ניסוי כלים לתקיפה באיראן"
לדברי גולבר, "לסינים יש אינטרס כי הם נפגעים, המצרים והירדנים נפגעים, רבות ממדינות ערב נפגעות. אסור שאף מדינה תשלוט בשום מצר או מעבר ימי - לא במצר גיברלטר, לא במצרי טיראן ולא במצר באב אל־מנדב. אני לא מבין למה מצרים שותקת למול החות'ים.
"בעבר ישראל לא היססה להיכנס למלחמה בגלל סגירת מצרי טיראן, וגם הפעם האיום קשה ומסוכן. עבור ישראל זה בהחלט יכול להיות ניסוי כלים לקראת תקיפה עתידית באיראן, שגם היא מרוחקת מישראל".
נמל עקבה: השער הימי היחיד אל ירדן
20% ירידה בכניסת אוניות
אחד הניזוקים כלכלית, עקב החשש של אוניות סוחר להגיע לים האדום, הוא נמל עקבה: הנמל הירדני חווה ירידה של כ־20 אחוזים בכניסת אוניות אליו מאז השתלטות החות'ים על מצר באב אל־מנדב.
נמל עקבה משתרע על פני 17 ק"מ, ובו 11 טרמינלים, 28 מקומות עגינה, חמישה מרכזי לוגיסטיקה וארבעה מגרשי חניה למשאיות. צמודים אליו שטחי אחסון ומתקני תעשייה, ובהם בית זיקוק וממגורות ענק לתבואה.
החברה לפיתוח עקבה חתומה על הסכמי סחר חופשי עם מדינות ערב ועם האיחוד האירופי, קנדה, ארה"ב וסינגפור. הנמל, המרושת בכבישים שמחברים את ירדן עם חמש מדינות שכנות, השיק השנה נתיב ימי המקשר אותו לארה"ב כדי לצמצם את משך ההפלגה בין היעדים מ־35 ל־22 יום.
בשל היותו השער הימי היחיד לירדן, כל הדשנים והכימיקלים שלה עוברים דרכו - מה שמעורר גם חשש לאסון אקולוגי ותברואתי בנמל עקב הירי החות'י הבלתי פוסק.
גדעון גולבר, מנהל נמל אילת: "החשש הגדול הוא שהחות'ים יפגעו באחד הנמלים בעקבה, ואז יהיה אסון לא רק לישראל אלא בעיקר למדינות ירדן, סעודיה ואפילו תימן, בעיקר בשל משטר הרוחות הצפוני במפרץ אילת. אם טיל או כלי טיס ינחת על נמל עקבה, הרוח הצפונית תישא הכל דרומה".
"נכס לאומי אסטרטגי"
נמל אילת: חלופה לנמלי המזרח התיכון
מאחר שהממשלה הכריזה על נמל אילת כ"נכס לאומי אסטרטגי ומפעל חיוני לעיר אילת, אשר קיים אינטרס לאומי בשמירת כשירותו והיקף סחר החוץ העובר דרכו", עולה חשיבותו בשני תחומים מרכזיים: מדינית־כלכלית, כשער דרומי הפתוח למסחר ולתיירות ממדינות המזרח; וביטחונית־צבאית, כשער בטוח וכחלופה לנמלי המזרח התיכון.
זו לא הפעם הראשונה שהנמל מושבת עקב סגירת מצרים. ב־1956 השתלטה ישראל על מצרי טיראן במבצע קדש, פתחה אותם לתנועת אוניות ישראליות לאסיה, לאפריקה ולמזרח הרחוק, והיקף הפעילות בנמל התרחב. ב־1967 סגרה מצרים את המצרים, והמצור הימי על ישראל הוביל לפרוץ מלחמת ששת הימים - שבסיומה נכנסה בשערי נמל אילת האונייה הראשונה, "דולפין".
נכון ל־2022, צי האוניות שבבעלות ישראלית או בשליטה ישראלית מונה 38 אוניות, בשמונה מהן מונף דגל ישראל. צי הסחר הישראלי כולל את צים, שבבעלותה שמונה אוניות מכולה (במעמס כולל של 365 אלף טונות). צים גם מפעילה אוניות בחכירה לטווחי זמן שונים. חברת נוספת היאאקס.טי. ספנות, אשר לה 11 אוניות (במעמס כולל של 986 אלף טונות), וכן אוניות מכולה ושתי אוניות צובר פחם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו