אמנם כרגיל בדקה ה־90, אך הפעם נתניהו קיבל החלטה נכונה. מדובר בחדשות טובות למשק הישראלי ובמסר חיובי וחיוני לשווקים הפיננסיים, שחווים אי־יציבות שהחלה עוד לפני המלחמה בעקבות כוונת הממשלה לחולל שינויים במערכת המשפט.
נזכיר כי מתחילת השנה, על רקע החקיקה המשפטית, רשם השקל פיחות עודף של יותר מ־10% ונרשמו פערים משמעותיים בין הבורסה בתל אביב למדדים בעולם. הנגיד התייחס לא פעם בנאומיו בעברית ובאנגלית להשלכות הכלכליות הכבדות של חקיקת הרפורמה המשפטית כפי שהוצגה על ידי שר המשפטים יריב לוין בינואר.
אף שתפקיד הנגיד כולל בתוכו גם ייעוץ כלכלי לממשלה, אזהרותיו של הנגיד נתפסו כאמירות פוליטיות והוא ספג לא מעט ביקורת על כך בקרב חברי הממשלה. אבל לא רק על זה, אלא גם על תהליך העלאת הריבית שהוביל בדומה ליתר הבנקים המרכזיים בעולם.
המלחמה שינתה הכל
כלומר, הריביות עלו גם באיחוד האירופי וגם בארה"ב על רקע עלייה באינפלציה, אלא שהנגיד ירון ספג ביקורת גם על כך, כולל התבטאויות כמו "פרא אדם". בעקבות כל אלה, רבים האמינו כי הסיכויים להארכת הקדנציה של ירון הם קלושים ביותר.
אלא שהמלחמה טרפה את הקלפים. מובן מאליו שבנקודת זמן הנוכחית לא מחליפים את אחד מהמנהיגים הכלכליים החשובים. גם אם נתניהו היה מצליח להביא כלכלן מצוין דווקא עכשיו - אם הוא לא עבד קודם בבנק ישראל, הוא היה צריך ללמוד את כל הפעילויות שהמוסד הזה עושה מאפס, והדבר אורך זמן.
הנגיד ירון נחשב לאחד הנגידים הטובים בעולם, והוא הוביל את המשק בצורה אחראית בתקופת הקורונה, וגם עכשיו בתקופת המלחמה. אחד המהלכים הבולטים שביצע לאחרונה הוא השקת תוכנית ההתערבויות בשוק המט"ח - דבר שבין היתר הביא לאיזון בשוק המט"ח ולרגיעה בבורסה.
הלחץ הציבורי עבד
אי־הארכת כהונתו של הנגיד היתה נתפסת על ידי השווקים כ"ענישה" על הביקורת שהשמיע כלפי הממשלה על הרפורמה המשפטית וכפגיעה בעצמאותו של בנק ישראל, והדבר היה פוגע באמינותה של ישראל מבחינת המשקיעים. רק זה חסר לנו עכשיו.
נציין כי לא מעט לחץ תקשורתי וציבורי הופעל על הממשלה כדי שתאריך את הקדנציה של ירון, כולל מפורום העסקים ומפורום הכלכלנים הבכירים. כולם קראו לממשלה להאריך את הכהונה של הנגיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
