כלכלנים מעריכים שעלות מלחמת חרבות ברזל למשק יכולה לנוע בין 100 ל־200 מיליארד שקלים, תלוי באורך הלחימה.
מדובר בהיקפים אסטרונומיים, אך לא משהו שהמשק הישראלי לא יוכל לעמוד בו, והאתגר המרכזי הוא איך הוצאה כבדה זו תנוהל - וזה כבר בעייתי יותר. יאיר אבידן, לשעבר המפקח על הבנקים בבנק ישראל, התארח ב"ערך מוסף", הפודקאסט הכלכלי של "ישראל היום", ומתח ביקורת על התנהלות הממשלה בתקופה קשה זו.
"קודם כל, נבהיר כי מדינת ישראל יודעת להתמודד עם כזה היקף של השקעה, אבל האתגר המרכזי הוא לא ההיקף הכספי של המלחמה, אלא צורת הניהול בהיבט של תעדוף ההוצאות, בהיבט של הכספים הקואליציוניים, בהיבט של סגירת משרדים מיותרים, ועוד. זה אתגר הרבה יותר משמעותי מאשר אותה הוצאה כספית ישירה שאיתה אנחנו נדאג להתמודד. אם נסתכל שנתיים-שלוש אחורה, בקורונה ההוצאה היתה יותר גבוהה מ־100 מיליארד שקלים וישראל יצאה מזה עם ריבאונד מדהים", הוא אומר.
לדברי אבידן, "אנחנו בתוך השבוע השישי של הלוחמה, והכספים מגיעים לאט מדי ומאוחר מדי. מעבר לכך, אין אחדות בתוך הממשלה עצמה. אם אנחנו מגיעים לוועדת הכספים ושר הכלכלה מציג שם את תוכנית הסיוע שלו, ויש ויכוח האם משרד האוצר מכיר או לא את התוכנית שלו - זה רע מאוד, לא משדר ביטחון לציבור".
"לפתוח את התקציב"
"אנחנו גם רואים את מערכת היחסים בתוך משרד האוצר, שבעיניים שלי היא דוגמה רעה מאוד למשילות, דוגמה רעה מאוד להתייחסות לגורמי מקצוע. זה מחזיר אותי לתקופה של לפני המלחמה – אז חווינו שסע עמוק בתוך העם והתייחסות מזלזלת לשומרי הסף ולגורמי המקצוע".
מה היית ממליץ לממשלה לעשות?
"צריך לפתוח את התקציב של 2024, וכרגע ההחלטה של שר האוצר היתה להסתכל אך ורק על תקציב 2023 ולא להסתכל על התקציב של 2024. ברור שאם ניכנס לתקציב 2024 בלי לפתוח אותו ובלי לשנות את החוק, אז יש כאן היבט של המשכיות וחלק מהדברים לא יהיו ניתנים לשינוי. יש לוותר לחלוטין על הכספים הקואליציוניים ולהסיט אותם לצורכי השיקום והלחימה, וזאת גם הזדמנות מצוינת לסגור את המשרדים המיותרים".
עד כמה זה מהותי לדבר על 6 מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים לשנת 2024 כשעלות המלחמה עלולה להגיע ל־200 מיליארד?
"זאת לא שאלה של 6 מיליארד שקלים, אלא של תפיסת העולם, שאלה של תרבות ומשילות. זאת שאלה של איך מסתכלים מלמעלה עד למטה, איזו דוגמה נותנת ההנהגה, ו־6 מיליארד שקלים זה חלק מהמכלול".
כלכלת ישראל מנוהלת בידיים טובות?
"נכון ששר האוצר סמוטריץ לא בא עם ניסיון קודם באוצר, אבל בהחלט יש לו הבנה. היו גם שרי האוצר בעבר שהם לא פרופסורים לכלכלה. אבל בשביל זה בין היתר יש גורמי מקצוע שאמורים לבוא ולסייע לקבל החלטות. לצערי מה שאני רואה כרגע היא מערכת יחסים לא מעודדת בתוך המשרד, היא חייבת להיות עם הרבה יותר אימון. גורמי המקצוע חייבים להמליץ לשר האוצר לגבי התידעוף והמסגרת התקציבית וקיימת חשיבות רבה לקשב של השר להמלצות אלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו