על שר האוצר להתנצל בפני הדרג המקצועי במשרדו

במכתב שכתב פורום הכלכלנים לראש הממשלה ולשר האוצר, בהמשך למהלומה הקשה שניחתה על מדינת ישראל, נכתב כי זו מחויבת בשינוי יסודי של סדר העדיפות הלאומי והסטת תקציבים מסיבית לטובת התמודדות עם נזקי המלחמה, סיוע לנפגעים, ושיקום המשק.

במסגרת זו קרא הפורום לראש הממשלה ולשר האוצר להתעשת. ההתנהלות הנוכחית פוגעת בכלכלת ישראל, מערערת את אמון האזרחים במערכת הציבורית ומחבלת ביכולתה של מדינת ישראל להתאושש מהמצב אליו היא נקלעה.

נכנסנו למלחמה במצב כלכלי טוב במישורים רבים בהם – יחס חוב תוצר; תעסוקה מלאה; אינפלציה ממותנת; ריבית בנק ישראל ברמה מרסנת ועוד.

מנגד, נכנסנו פגועים פנימית כנגזרת של תהליכי תשעת החודשים, שערב הלוחמה חווינו תהליכי שינוי משפטי על השלכותיהן הכלכליות, המקומיות והבינלאומיות. במסגרת זו, הוזהרנו על ידי חברות הדירוג בהיבטי חשיבות המשילות ובדבר החשיבות לביצוע שינויים בהסכמה רחבה אגב שמירה על עצמאות המוסדות.

מתחילת הלוחמה אנו עדים לעליית פרמיית הסיכון של מדינת ישראל (עליית ה-CDS); שתי חברות הדרוג שמו את דרוג מדינת ישראל באופק שלילי המעלה את הפוטנציאל להורדת דרוג, זאת כנגזרת של התפתחות הלוחמה והשפעותיה, כמו גם, דגש על מדיניות הממשלה והאוצר לטיפול בהיבטים הכלכליים הנגזרים.

מתחילת המלחמה גוייסו כ-350 אלף אזרחים למילואים. מה שמוביל לפגיעה משקית בהיבט התוצר. קיימת פגיעה ישירה ונזקים כלכליים כתוצאה מהלחימה; נזקים ברכוש וכמובן עלות הלוחמה עצמה.

מצבנו הכלכלי מאפשר את הגדלת הגרעון התקציבי

יש צורך מיידי לסיוע לנפגעים במונחי הטווח הקצר, כמו גם, יהיה צורך בסיוע לשיקום וחזרה לשגרה במונחי הטווח הבינוני ארוך. סיוע מיידי זה נכון וראוי שיבוא בדרך של סיוע ממשלתי, בין אם על ידי תיעדוף מחדש של סעיפי התקציב הקיים, הקפאת והסטת כספים קואליציוניים ו/או יצירת קופסת תקציב ייעודיות, במינון הראוי, זאת לאחר בחינת המקורות התקציביים הקיימים.

גם הסיוע המיידי נכון שיתבצע בשום שכל ובאופן דיפרנציאלי בהתאם לממדי הפגיעה, לאיתנות ועמידות הגורמים השונים; אם ההסתכלות הינה ברמת הפרטים, סוגי וגדלי העסקים ומאפייני ענפי המשק בהתאם לרמת פגיעותם.

מצבנו הכלכלי מאפשר את הגדלת הגרעון התקציבי, וככל שידרש, גם באופן משמעותי. לזמן יש ערך וחייבים להביא זאת בחשבון. ערך כלכלי. ערך חברתי. ערך של אמון הציבור במדינה.

נכון שהן במשרד האוצר והן במשרדי הממשלה השונים ישקלו שיקולים משקים ומדינתיים כוללים ולא סקטוריאלים, יבינו את שעת החירום בה אנו מצויים, יתבוננו ברמה הוליסטית ויתנו דוגמא לאחריות, מנהיגות ומשילות.

חלף זאת אנו עדים להתייחסות לדבריו של היועץ משפטי לאוצר, עו״ד אסי מסינג לפיהם, צוות המשימה שהקים במשרדו השר סמוטריץ', לניהול הטיפול בענייני המלחמה, מעורר קשיים משפטים ולא יוכל לפעול, תגובת מקורבי שר האוצר כי אין להם זמן לקרוא 16 עמודים של מלל מנותק.

משילות כבר הזכרנו בעבר. דריסת שומרי הסף והעדר התייחסות לדרג המקצועי כבר הזכרנו בעבר. מכנה משותף והתנהגות עקבית וברורה. אני תוהה מה הם עושים בזמנם הפנוי שאינם קוראים מלל מנותק. האם אנו עדים לתוכניות משמעותיות? האם הנפגעים קיבלו סיוע מיידי שמסייע? האם מצאו זמן לפגוש את נפגעי המלחמה בגוף, בנפש ובעסק? אני תמה.

ממשיכים במלחמות האגו

להערכתי ולהבנתי ממשיכים במלחמות אגו, התרסה כלפי אחרים, ציפיות מאחרים, פלגנות ומעט מאד מעצמם. האם אין זה ציני שלא להתייחס לעמדת גורם מקצועי ולקרוא מספר עמודים כאשר עסקינן באתגר שיקום, קימום והצעדת המדינה שנים קדימה על האתגרים הקיימים? האין זה נכון ומקובל לפעול בהתאם לחוק ולמקובל גם בשעת חרום? עד כמה ניתן להיות ציניים, צרי אופקים וממוקדי מטרות שאינן המטרות הראויות?

כעת, אנו מקבלים גם דוגמא ל"אנטומיה" של שר האוצר באומרו בדיון על חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרדו – "מעניין לי את קצה הפופיק". ברור לכל שאין זה מענה ראוי. ברור שאין במענה זה בכדי להוות איתגור מקצועי לעמדת היועץ המשפטי.

אין באמירה זו בכדי להוות דוגמא אישית של מנהיג ומוביל. אמירה זו מבישה ומקוממת.

ראוי ששר האוצר ימצא את הדרך להתנצל בפני היועץ המשפטי במשרדו, בפני עובדי משרדו, בפני בוחריו ובפני אזרחי מדינת ישראל.

שומרי הסף-המשיכו בדרכיכם המקצועית. טובת המדינה ואזרחיה לנגד עינכם וטוב שכך וטוב שאתם היכן שאתם לטובת כולנו.