מה באמת רמז היועמ"ש של משרד האוצר לסמוטריץ'? דווקא בימים אלה, כאשר המשק הישראלי נאלץ להתמודד עם אירוע פיננסי כה רחב היקף, רמת הבלגן במשרד האוצר שוברת שיאים כל יום מחדש. פקידי האוצר שלא גויסו בצו 8 גם ועובדים בימים אלה מסביב השעון מתארים את האווירה במסדרונות המשרד כ"קשה" ואומרים כי יש "בלגן אטומי".
שני האירועים שהתרחשו לאחרונה וקשורים אחד בשני מצביעים על הנתק החמור שהולך ומתרחב בין שר האוצר לבין פקידי משרדו. האירוע הראשון הפתיע את הדרג המקצועי של האוצר כשהיו בישיבת הנהלה וקיבלו פושים על הקמת צוות מלחמה מיוחד שינהל את תקציב המלחמה בהובלה של מנכ"ל המשרד שלומי הייזלר, כאשר החברים בצוות יהיו ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס והחשב הכללי יהלי רוטנברג. במשרד האוצר, נזכיר, נושאי המשרות הבכירות (החשב הכללי וראש אגף התקציבים) לא כפופים למנכ"ל המשרד, אלא מקבילים לו, ולכל אחד יש סמכויות משלו מתוקף החוק. הקמת צוות שכזה למעשה מכפיפה את ראש אגף התקציבים ואת החשב הכללי למנכ"ל, שכלל לא מעוניין לריב עם בכירי המשרד.
שלשום פסל היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, את ההחלטה של השר סמוטריץ'. לפי מסינג, מדובר בהנחיה שלא יכולה להתבצע משום שאינה חוקית, כאשר הסיבה המרכזית לכך היא מתן סמכות הכרעה בצוות למנכ"ל האוצר שלומי הייזלר - משרת אמון של שר האוצר.
מתגובת מקורבי השר משתמע שהשר ימשיך להתקדם עם החלטתו, אלא שבכירי המשרד לא ירצו לעשות דברים מנוגדים לחוק, שזה מה שמשתמע מחוות דעתו של מסינג. גם המנכ"ל אומר בינתיים בשיחות סגורות שאין לו כוונה להכריע בסוגיות שהן לא שלו. בלגן בשיא המלחמה, כבר אמרנו?
נקודה מעניינת שכדאי לשים אליה לב ושעברה מתחת לרדאר התקשורתי היא שמסינג התייחס בחוות דעתו באריכות לתפקיד המשנה למנכ"ל, ולא סתם. "המשנה למנכ"ל המשרד לא יהיה ממונה על יחידות ואגפי המשרד ועל עובדים שהם חלק מההיררכיה הניהולית והמקצועית של המשרד.
נוסף על כך, המשנה למנכ"ל המשרד לא יעסוק בנושאים המצויים בתחום עבודתם של נושאי משרה המאופיינים כ-"שומרי סף" לרבות היועץ המשפטי למשרד, חשב המשרד ומבקר הפנים".
מסינג לא סתם התעכב על זה. רבים אולי לא מכירים אותו, אבל יש במשרד האוצר משנה למנכ"ל – ישראל מלאכי. המשנה למנכ"ל הוא מינוי פוליטי לחלוטין של סמוטריץ' ולפי הבכירים במשרד, הוא מעורב בכל המתרחש במשרד, נכנס למשרדים, מחלק הוראות, "מעורב עד צוואר". סביר להניח שגם על זה השר יצפצף", אומרים גורמים באוצר.
לפי הגורמים עמם שוחחנו, מלאכי שם כדי לטפל בעיקר בהסכמים הקואליציוניים. וזאת הרמיזה העבה של מסינג לסמוטריץ': יש למנוע השתלטות פוליטית על משרד האוצר, ואם חשבת להשתמש בישראל מלאכי גם בצוות שינהל את תקציב המלחמה (שלפי פרסומים כבר נאמד בכ-200 מיליארד שקל), תחשוב שוב. רק שלשר לא היה זמן לקרוא 16 עמודים של רמיזות של מסינג.
האירוע השני הוא הרחבת מתווה מתן הפיצויים המלאים מ-20 ק"מ מגבול הרצועה לעד 40 ק"מ, עליה הודיע שר האוצר השבוע במפתיע לגמרי. אף שהובהר לשר שאין למדינה יכולת כלכלית סבירה לעמוד בגובה פיצוי בסדר גודל כזה, ומבחינת כל הדרג המקצועי באוצר היה ברור שהולכים על עד 20 ק"מ, נציג השר הודיע באחד הדיונים של ועדת הכספים שהשר החליט אחרת.
ההחלטה התקבלה כמובן ללא היוועצות מקצועית עם גורמי המקצוע באוצר. השר פשוט התחייב (כנראה במטרה להקדים את ברקת שעמד להציע פתרון דומה) וסינדל בכך את הפקידים שלו. ומה יגידו ראשי ערים אחרות, כמו למשל ראשון לציון או תל אביב, שהיו מטווחות לא פחות מבאר-שבע? זה כבר לא מעניין.
אז מה יקרה עכשיו? ל"ישראל היום" נודע כי אותם פקידים שהופתעו על ידי השר הולכים לעזור לו לרדת מהעץ ועובדים בימים אלה על פתרון יצירתי – כך שמתן סיוע לבאר שבע ואשדוד יהיה רק לחודש אוקטובר, והדבר יוצדק על ידי העובדה כי הנחיות פיקוד העורף בתחילת המלחמה היו מגבילות יותר בבאר שבע מאשר במרכז הארץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

