המילואימניקים בחזית, העסקים בבית קורסים: "אין הכנסות - שהמדינה תסייע"

אנשי המילואים נקראו ב־7 באוקטובר לשרת את המדינה והתגייסו ללא רגע של היסוס ובלי להביט לאחור. עם אנשי המילואים נמנים גם בעלי עסקים קטנים אשר נאלצים להתמודד, מעבר לחזית, עם ההוצאות והתפעול של העסקים שנשארו מאחור ועם הפגיעה בהכנסות. ישנם גם כאלה שנאלצים להתמודד עם ויתורים על הוצאות בסיסיות כגון גן לילדים. בעלי עסקים קטנים שלא ראו את משפחותיהם בחודש האחרון סיפרו לנו על ההתמודדות הכלכלית שמלווה את המלחמה.

תמיר גולדפרב (32), נשוי ואב לשני ילדים קטנים בגילי שנתיים וחצי ותשעה חודשים, הוא לוחם בחרמ"ש בפלוגת חי"ר בגדוד שריון, פלוגה קדמית בתוך עזה. גולדפרב מספר על ההשפעות של המלחמה על העסקים, ועל הוויתור המשמעותי שנאלץ לבצע בהוצאות.

"יש לי שני עסקים", הוא מספר, "חברה להשמת עובדים במרכז תל אביב וחנות אינטרנטית לפרחים בשם 'לאב אנד רוזס'. ביום ראשון האחרון חזרתי בפעם ראשונה מ־7 באוקטובר לאפטר ל־24 שעות.

"מאז המלחמה לא אני מתפעל את העסק אלא השותף שלי, שהוא במילואים בעורף. כמו כן, מתוך 100% מהפעילות רק 15% קיימים, ולכן הוצאנו עובדים לחל"ת. אנחנו מחכים לפיצויים ולעדכונים. לא הייתי זמין בכלל בתקופה הזו, ולכן לא היתה לי אפשרות להתעדכן. מבחינתנו, מבחינת העסקים, כל ההוצאות הן כרגיל. אנחנו נדרשים לשלם שכירות, לשלם לספקים וההכנסות הן נמוכות".

לשאלה למה הוא מצפה מהמדינה, הוא עונה: "אני למוד קורונה. בתקופת הקורונה קיבלתי מענקים, ובסוף, בגלל ביורוקרטיה, הייתי צריך להחזיר 42 אלף שקלים. אני לא יודע מה יישאר לי בסוף ממה שאני צפוי לקבל.

"יש משהו שמאוד מפריע לי. יש לי שני ילדים קטנים, ועלות כל גן פרטי עומדת על 3,500 שקלים. באוקטובר הגנים לא עבדו בגלל החגים ובגלל המלחמה. את הבן הגדול הכנסנו בתחילת נובמבר לגן, ובגלל העלות הגבוהה לא הכנסנו את הבן הקטן. אשתי תרוויח החודש 50% פחות משכרה כי היא היתה צריכה להיות עם הילדים ואילו אני במילואים, ונותרנו עם המון הוצאות. אני מצפה מהמדינה להעניק סיוע".

כל ההכנסות ירדו

לשאלה אם הוא יודע מה הוא צפוי לקבל כפיצויים מהמדינה, הוא משיב: "זה ברור שבכל יום שאתה לא מרוויח, אתה גם מפסיד כסף. יש מלאי שקניתי בדיוק לפני שהקפיצו אותנו, ויש את כל ההוצאות השוטפות כמו שכר דירה וארנונה".

עו"ד דביר אינדיג, סגן אלוף (מיל') ומפקד גדוד, הוא מנכ"ל בריקסטון המפעילה מתחמי כספות בתל אביב ובירושלים. אינדיג, שמשמש גם יו"ר עמותת צו 8, מספר על ההשפעה שיש למצב על מספר העובדים הפעילים. "היה לי 'מנהג מגונה' להעסיק רק קצינים קרביים, ועכשיו מתוך 15 עובדים 14 בצו 8. הקרבי היחיד שנשאר לעבוד הוא כעת בגיבושים של היחידות. הוא מחזיק את שני המתחמים בירושלים ובתל אביב, וזה מאוד קשה. כמו כן, ההכנסות יורדות בתקופה הזו. אני מצפה שהמדינה תיתן פיצוי ושיפוי אמיתי, לא רק לעובדים אלא גם לבעלי העסקים. המחזורים שלנו ירדו ב־30% ואפילו ב־40%".

גל שור (34), בעל מרכז לרפואה משלימה בתל אביב, נמצא גם הוא במילואים בחמ"ל מבצעי. לדבריו, "אני מכניס 30 אלף שקלים בחודש ונשארים לי 3,000 שקלים אחרי ההוצאות. זה רווח מגוחך, אבל אני מצליח להתמודד עם זה כי יש לי עסק קטן וחדש. כרגע מה שקורה הוא שאין לי הכנסות אבל כל ההוצאות ממשיכות.

"קיבלתי מהצבא 6,317 שקלים. מה אני אמור לעשות עם זה? אני לא יודע מה. רק שכר הדירה של העסק שלי עומד על 7,605 שקלים, וזה עוד לפני הוצאות. אני לא יודע מה אני עושה עם הסכום המגוחך הזה. עזבתי הכל ב־8 באוקטובר כדי להגן על המדינה, ואני שואל את עצמי מה יקרה בעוד חודש או חודשיים. אני מסתובב בימים האחרונים במצב של חוסר ידיעה וחוסר אונים. אם מצד אחד המדינה אומרת 'בוא תגן עלי' ומצד שני זורקת אותי לכלבים ולא מגינה עלי, אז מה אני עושה פה?".

"לא נתפס"

עו"ד רועי כהן, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, מתייחס לזכויות העצמאים שנקראו למילואים. לדבריו, "עצמאים שנקראו למילואים מקבלים תגמול מהמוסד לביטוח לאומי בהתאם להסדר שהגענו אליו בעקבות דרישת להב. הביטוח הלאומי ישלם תגמולים לעצמאים בתחילת חודש נובמבר ללא המתנה לסיום שירות המילואים כפי שקבוע בחוק הרגיל.

"כרגע קריטי זה שחיילי מילואים בעלי עסקים שגויסו בצו 8 יקבלו מסגרות אשראי, ולא יחזירו להם צ'קים על סחורה, מלאים ושכירות".