"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ימי מלחמה: הקשר בין המחסור בעובדים לביטחון המדינה
אפשר לנצל את התקופה שבה אתרי הבנייה והשדות החקלאיים בדרום ובצפון מושבתים בעל כורחם כדי לתמוך באותם הענפים באמצעות מענקים שיותנו בהשקעה בחדשנות טכנולוגית
חייל ואזרח בעת מלחמת "חרבות ברזל". רק ביחד ננצח. צילום: שירן רוקבן

ימי מלחמה: הקשר בין המחסור בעובדים לביטחון המדינה

אפשר לנצל את התקופה שבה אתרי הבנייה והשדות החקלאיים בדרום ובצפון מושבתים בעל כורחם כדי לתמוך באותם הענפים באמצעות מענקים שיותנו בהשקעה בחדשנות טכנולוגית

דפנה אבירם ניצן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בעקבות המלחמה המשק מתמודד עם מחסור חמור בעובדים במגוון ענפים. יש כאלה שפעילותם נסגרה או צומצמה, וחלק מהעובדים הוצאו לחל"ת או שמשרתם צומצמה.

המחסור בעובדים נובע משילוב מאתגר של יציאת מאות אלפי עובדים למילואים, סגירת מערכת החינוך שמובילה הורים לילדים קטנים להישאר עם הילדים בבית, עזיבה של העובדים התאילנדים שעבדו בחקלאות, סגירת אתרי הבנייה בשל החשש מהכנסת עובדים פלשתינים ליישובים היהודיים, והיעדרות עובדים ערבים־ישראלים ממקומות העבודה שלהם בשל חשש וחשדנות הדדית בתקופה רגישה זו.

בעוד ענפי התעשייה, החקלאות והבנייה, רשתות המזון, מערכת הבריאות ועוד מתמודדים עם מחסור בעובדים - פעילותם של ענפים אחרים כמו תיירות ובילוי ופנאי הפכה לא רלוונטית, עקב מגבלות ההתקהלות, ובעיקר עקב מצב הרוח הכללי של הציבור.

עם כל הביקורת על חוסר התפקוד של משרדי הממשלה, ראוי לציין לטובה את ההתגייסות המהירה של משרדי הכלכלה, העבודה, שירות התעסוקה ורח"ל, שהקימו בתוך זמן קצר פלטפורמה לסנכרון בין המשרות הפנויות לבין עובדים שמשרתם התייתרה עקב המצב, או שהוצאו לחל"ת. טוב היה לו הממשלה היתה מפרסמת באופן בולט יותר את היוזמה המבורכת הזו בקרב המעסיקים והציבור הרחב, כדי שהסנכרון בין היצע העובדים לביקוש יבוצע טוב ומהר יותר.

להפוך את הלימון ללימונדה

לאלו הסבורים, בעיקר במשרדי הממשלה, שהגדלת היקף היבוא היא הפתרון המרכזי למחסור הצפוי במוצרים אסטרטגיים ובמזון טרי ולבעיית יוקר המחיה, גם אם הדבר פוגע בכדאיות הייצור המקומי - כדאי לחשוב מה יהיה מצבנו אם ניאלץ לסגור את נמלי הים. על ממשלת ישראל להפנים את חשיבותם האסטרטגית של ענפי החקלאות, המזון ותעשיות נוספות המייצרות מוצרים קריטיים לביטחון המדינה ולהבטחת הרציפות התפקודית של המגזר העסקי בזמני חירום ומלחמה.

כבר יותר מעשור ה־OECD קורא לאמץ מסלולים של תמיכה ישירה בחקלאים באמצעות מענקים לעידוד הטמעת חדשנות. מדיניות כזו של מענקים להשקעה בחדשנות טכנולוגית צריכה להיות מיושמת גם בענפי הבנייה.

אפשר "להפוך את הלימון ללימונדה" ולנצל את התקופה שבה אתרי הבנייה והשדות החקלאיים בדרום ובצפון מושבתים בעל כורחם כדי לתמוך באותם הענפים באמצעות מענקים שיותנו בהשקעה בחדשנות טכנולוגית.

הדבר יחזק את עמידתם במשברים הבאים הודות להקטנת התלות בכוח אדם זר, יסייע להעלאת פריון העבודה וייתכן שאף יעודד העסקה איכותית של עובדים ישראלים בשכר ראוי.

הכותבת היא מנהלת מרכז ממשל וכלכלהבמכון הישראלי לדמוקרטיה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...